ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קכח

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־12:45, 28 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "קכח ונהירנא שזה כמה שנים עוד בימי חורפי שמתי אל לבי להבין דברי החסל"א האלו ולא מצאתי להם פתרון לפי פשוטן של דברים עד שבשביל זה חשבתי שהוא הדבר אשר דברו נכדו הק' החיד"א זלה"ה בשם הגדולם מערכת ספרים אות ח' סי' ס"ה וז"ל: חסד לאברהם חיבר מז"ה מהר"א זלה"ה ונדפס באמ"ד...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קכח

ונהירנא שזה כמה שנים עוד בימי חורפי שמתי אל לבי להבין דברי החסל"א האלו ולא מצאתי להם פתרון לפי פשוטן של דברים עד שבשביל זה חשבתי שהוא הדבר אשר דברו נכדו הק' החיד"א זלה"ה בשם הגדולם מערכת ספרים אות ח' סי' ס"ה וז"ל: חסד לאברהם חיבר מז"ה מהר"א זלה"ה ונדפס באמ"ד ובעיר ריגייו ראיתי וכו' חסל"א מוגה מכ"י מר זקנו הרה"ח מהר"ב וכו' ונסתכלתי בו שההגהות הם מטעיות והשמטות שנפלו בהעתקה ובדפוס וחסר כמעט בכל דף כמה שורות וכמה טעיות וחילופי תיבות ואותיות וכו' ובחזירתי בא לידי ס' חסל"א כלו כ"י שהיה של הרמ"ז ומצאתי בו כפלי כפלים מהגהות הנז', והענין הוא כי ס' זה הועתק כ"פ בכמה עיירות וסופרים שונים עד שמרוב ההעתקות מסופרים בורים ופוחזים החליפו שינו השמיטו השחיתו והתעיבו ועד אחרון בא לידי הה"ר אברהם ברך והדפיסו כמו שהוא והנה עלה כולו כמשונים כסו פניו חרולי הטעיות וכבר שאלו לי איזה לשון בדפוס שאינו מובן ובזה של כתיבת יד הכל מתוקן, עכ"ל. וע"כ חשבתי שבמקום שאנו רואין בו דבר תמוה כ"כ הוא בטח מאותן המקומות שע"י סיבת המעתיקים כסו פניו חרולי הטעיות בחסר ויתיר וחלוף כמו שהעיד ע"ז החיד"א זלה"ה ואילו היינו יכולין לראות בהכ"י של הספר בודאי היינו מוצאין בו דבר מתוקן, וכבר כתב האו"ז שכמה ברייתות נשתבשו בסיבת המעתיקין ולכן לא הובאו בש"ס, ואף שכמה מרגליות יקרות ונשגבות יש בס' חסל"א כי מקור מקומו קדוש ונשגב הוא אבל במקום שהשחיתו המעתיקים אין הדברים מובנים.

והנה יש מקום לדברי החסל"א האלו אם נימא דקאי על העתיד אחר ביאת המשיח שאז בוודאי מי שלא יהיה צדיק ולא יעשה תשובה כראוי לא ישאר בארץ ואז יגיע הזמן שהארץ מקיאה כל מה שאינה סובלת אותו כמו שהוא בכמה פסוקים ובפדר"א, וקצת מהם הבאתי לעיל. גם הלשון הדר בא"י שייך יותר על זמן העתיד כאשר כבר אמרתי הסבר במה שאמרו בגמ' כל מקום שנאמר ביאה אינו אלא לאחר ירושה וישיבה שלכאורה אינו מובן דאף אם הוא קודם ירושה וישיבה מ"מ כיון שכבר בא לארץ למה אינו נקרא ביאה, וחשבתי אפשר עפ"י מ"ש הרמב"ן פ' תזריע אצל נגעי בגדים שאין זה בדרך הטבע וכן נגעי בתים שאינו נוהג אלא בארץ שהיא נחלת ה' וכו' בארץ הנבחרת אשר השם הנכבד שוכן בתוכה, ובתו"כ דרשו עוד שאין הבית מטמא אלא אחר כיבוש וחילוק שיהא כל אחד ואחד מכיר את שלו, והטעם כי אז נתיישבה דעתם עליהם לדעת את ה' ותשרה שכינה בתוכם עכ"ל. ולכאורה מאי נ"מ להשראת השכינה בארץ אם הוא מכיר חלק הקרקע שהיא שלו, אבל הענין הוא כמו שכתבו שא"י שייך לישראל לפי שורש נשמתם וכל אחד ואחד החלק שנפל בגורל שמה הוא המקום ששייך לשורש נשמתו כי החלוקה היתה ברוה"ק עפ"י ה' ובאו"ת ולכן טרם שמכיר את חלקו הוא במקום שאינו שלו ולא בא אל המקום הראוי לו ולנשמתו ועדיין אינו מוכשר בשלימות להשראת השכינה הראויה לו לפי שורש נשמתו ולכן לא נקרא ביאה שעדיין לא בא אל המקום שצריך לבוא ומה"ט לא נקרא גם דירה שאינו אלא גירות במקום שאינו שלו ושייך יותר לשון דר בא"י אם הוא מדבר בעתיד לאחר כיבוש וחלוקה שכא"א יבוא על מקומו בשלום כמקדם. אמנם לפרש דברי החסל"א שאין שם שום כונה על זמנו אלא על העתיד הלשון דחוק מאוד כמובן, ועכ"פ חסרים איזה תיבות.