ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קכז

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־12:45, 28 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "קכז ומילתא דתמיהה טובא בספה"ק חסד לאברהם ראיתי להעתיקו פה ולבארו, שכתב במעיין שלישי עין הארץ באמצע נהר י"ב וז"ל: כל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעינים כי אם לא היה צדיק היתה הארץ מקיאו כמש"ה ותקיא הארץ את יושביה, וכיון שהארץ אינו מקיאו בה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קכז

ומילתא דתמיהה טובא בספה"ק חסד לאברהם ראיתי להעתיקו פה ולבארו, שכתב במעיין שלישי עין הארץ באמצע נהר י"ב וז"ל: כל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעינים כי אם לא היה צדיק היתה הארץ מקיאו כמש"ה ותקיא הארץ את יושביה, וכיון שהארץ אינו מקיאו בהכרח הוא שנקרא צדיק, עכ"ל. וזה פלא עצום וכי הפי' הוא במ"ש הכ' תקיא הארץ את יושביה שהארץ הקיאה אותם תכיף ומיד שעשו העבירות, הלא כמה דורות שישבו הז' אומות בא"י בתועבותם וטומאתם ולא הקיאה אותם הארץ עד שהגיע הזמן שנתקיים מקרא זה, וכי בכל אלו הדורות שהקב"ה האריך אפו וישבו בשלום בא"י צדיקים היו, הלא כך היא המדה הקב"ה מאריך רוחיה וגבה דיליה, והכתוב צווח כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ, ומבואר בגמ' סנהדרין דף ל"ח וגיטין דף פ"ח שהכתוב אמר שיהיו בארץ כמנין ונושנתם אלא צדקה עשה עמהם הקב"ה והקדים שתי שנים כדי שלא יתקיים ח"ו כי אבוד תאבדון ולולא הטעם זה היו יושבין עוד שתי שנים בא"י. ובגמרא סנהדריןש שם אמר ראב"י שמע מינה מהרה דמארי עלמא תמני מאה וחמשין ותרתי הוו, ופירש"י ז"ל דהוא גימטריא דונושנתם וקרי ליה אבד תאבדון מהר והקדמה דשתי שנים צדקה היתה. והרי דאף היכא שהכתוב צווח ואומר מהר יוכל להתמהמה כחבשון הזה של הרבה מאות שנים, ומכש"כ היכא שכ' סתם ולא תקיא אתכם הארץ שיוכל להתמהמה עד שמגיע הזמן מפי חכמתו ית"ש שיתקיים הקר ואנחנו לא נדה דרכו של יוצר בראשית, וככה המה כל עניני השכר ועונש הכתובין בקראי.

ובגמרא גיטין דף פ"ח ע"א אמר ריב"ל לא תרבה א"י עד שעבדו בה ז' בתי דינים ע"ז, אמר ר"א מאי קראה כי תוליד בנים ובני בנים, ופירש"י ז"ל שם המלך ובנו ובן בנו וכל מלכים שקמו מזרעו אחריו קרי חד בי"ד. ובתוס' שם ד"ה מאי קראה כי תוליד חד דור, בנים תרי דור, ובני תרי דור, בנים תרי דור הרי ז', והרי שכמה דורות במשך הרבה מאות שנים עבדו ע"ז והיו יושבים בארץ מלכים ושליטים באה"ק בעושר וגדולה ולא הקיאה אותם הארץ וכי נימא ח"ו שעובדי ע"ז צדיקים ולא רשעים מדלא הקיאהכ אותם הארץ אז בזמן ההוא, וכל הקראי שבנביאים מכחישין את תזה שצווחו מרה על גודל רשעם והיו מתנבאים על מה שיהיה באחרית הימים. ובגמרא חולין דף ד' ע"ב קראו על כל המשמשים אצל אחאב אף בזביחה בעלמא אותו הקרא דמושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים ושחיטתן פסולה כדין מומר לכל התורה כולה, והארץ לא הקיאה אותם אף שהעידו עליהם חכז"ל שהיו כולם רשעים, ואדרבא נביאי ה' היו מתחברין במטמוניות ולא יכלו להיות בארץ בגלוי מפני הרשעים. וגם בסדום שנהפכה עליהם הארץ בשביל מעלת א"י שאינה סובלת עוברי עבירה כמ"ש הרמב"ן, ואעפי"כ היו בא"י בשלום כמה שנים כמבואר בגמ' שבת דף י' ע"ב, וצוער שנתקיימה גם אח"כ בא"י בשביל שהיו עונותיה מוצערין לפי ערך אותה השנה, והרי שבעצ העונות היו שווין לסדום אלא שהיה חשבון העונות פחותים לפי ערך אותה השנה שנתאחרה בישיבתה וע"כ יכלה להתקיים בארץ ולא הקיאה אותם.

והתה"ד בפו"כ סי' פ"ח כתב בזמנו דאף ששבח גדול ומעלה להדר בא"י מ"מ כיון שיש שם בני ברית מערביים נחשבים לרשעים גמורים וכו' והם טורדים ומבלבלים האשכנזים שהם שומרי תורה וכו' מלבד גודל רשעת הישמעאלים מי יוכל לעמוד בכל זה לכן כל איש ישער בעצמו בהשגת גופו וכו'. ומביאים כולם דברי התה"ד האלו. ועכ"פ אנו רואים שאז בזמן ההוא מחמת הרשעים שהיו דרים אז בא"י לא יכלו השומרי תורה לדור בא"י ולא הקיאה הארץ את הרשעים אלא אדרבה השומרי תורה לא יכלו להיות בארץ עבור הרשעים שישבו שמה, ואנו צווחין בסליחות ג' דעשי"ת איך כל עוזבי טהרה שכנו בציון וכו' והמה עשירים נשיאי עליון ואני עני ואביון, עיי"ש.

ומה שלא נתקיים תיכף מאמר הכתוב על בעלי העבירות כעין זה הקשה אחאב כמבואר בגמ' סנהדרין דף קי"ג ע"א שאמר אחאב לאליהו לווטתא דמשה לא קא מקיימא דכתיב וסתרם ועבדתם וגו' וכתיב וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר וההוא גברא אוקים ליה ע"ז על כל תלם ותלם ולא שביק ליה מיטרא למיזל וכו' מיד ויאמר אלי' וגו' חי ה' אלקי ישראל אם יהיה טל ומטר וגו' בעי רחמי והבו ליה אקלידא דמיטרא פירש"י ז"ל מפתח של מטר. והרי שלולא שבועתו של אליהו וכח בקשתו למסור לו מפתח של מטר עדיין היה הולך המטר אף שמבואר בקרא ולא יהיה מטר מ"מ כך היא המדה, ואין הכוונה בפירוש הכתובים שבכל עניני שכר ועונש שכן יהיה תיכף אלא שסוף הענין לבוא בעתו ובזמנו לפי דעתו וחכמתו של עילת כל העילות ית"ש. ובקהלת ח' פסוק י"א אשר אין נעשה פתגם הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם לעשות רע, ופירש"י ז"ל שאין הקב"ה ממהר להפרע מעושי הרעה וע"כ הם סוברים אין דין ומלא לבם בקרבם לעשות רע, עכ"ל. ואמר הכ' ישעי' כ"ח ט"ז המאמין לא יחוש, ופירש"י ז"ל המאמין דבר זה לא ימהרנה לא יאמר אם אמת הוא ימהר לבוא יעיי"ש, כי אך האינם מאמינים אומרים שאם דברי הנביא אינו ממהר לבוא הוא ח"ו אינו אמת, אבל המאמין אינו מביא ראיה כלל מה שאינו ממהר לבוא. ובפרקי דר"א הובא גם בחרדים בסוף מצות התלויות בארץ דכל המתים מן הרשעים בא"י נפשותם נשלכות בקלע לעתיד לבוא הקב"ה אוחז בכנפות א"י ומנער אותה כאדם שמנער את הבגד ומבואר בזה שאך לעתיד לבוא ינער הקב"ה כל הרשעים מא"י. ובחרדים כתב הלשון ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בא"י אלא יגרשום חוצה ככלבים, ור"ל שאחרי מותם יהיו נשלכים מא"י כמו שהוא בפדר"א, אבל כל עוד בם נשמתם אין הקב"ה נוטל מהם הבחירה ויכולין להרשיע ולטמא את הארץ עד לעתיד שיתבערו הרשעים משם.

ואמר הכתוב מלאכי ג' א' הנני שולח מלאי ופנה דרך לפני ופירש"י ז"ל הנני שולח מלאכי לבער את הרשעים, וביאר במצודות שם שמוסב למעלה להשיב על תלונתם שאמרו אי' אלקי המשפט ויאמר הנה בזמן הגאולה העתידה אשלח אני מלאך מן השמים והוא יפנה הדרך לפני ר"ל הוא יבער מן העולם הפושעים והמורדים לטהר את הארץ לפני בואו להשרות שכינתו בארץ עכ"ל. וכן הוא בגמ' מגילה י"ז ע"ב בסדרן של ברכות ש"ע שאחר תקע בשופר שהוא שופר של משיח יתקבצו הגליות וישובו השופטים כבראשונה ואח"כ כלו הפושעים ויתרומם קרן הצדיקים בירושלים. ועכ"פ זה ודאי שביעור הרשעים מן הארץ באופן שלא יהיה מציאות שיהיה נמצא רשע בא"י זה יהיה אך לעתיד אחר ביאת המשיח אבל לא קודם לזה אף בזמן הבית, וכש"כ בזמן הגלות שהאומות הרשעים יושבים בה ואין הארץ מקיאה אותם וא"כ דברי החסד לאברהם בזה נפלאים המה. הגם שאפשר שבזמנו היו כל הדרים בא"י צדיקים וכמו דחזינן שכתב החיד"א בספרו יוסף אומץ סי' י"ט וז"ל דבא"י אינם נמצאים ממיני החטאים כגון גילוחי זקן ופיאות וסתם יינם ועריות ושחוק אינהו ואביזרייהו ורובם ככולם מתפללים בציבור וקורין ושונין דבר בעתו מלבד רבני קדישי בעלי ישיבות שם יתנו צדקות ה' גופי הלכות בפלפול וסברא ופסקו אנשי אמנה דין אמת לאמיתו, עכ"ל ולעת כזאת נוכל לומר שאם אז בעת ההוא ועמך כולם צדיקים, ואף אם רואין לפעמים א' עובר עבירה שנקרא עי"ז רשע כמ"ש בס' התניא פ"א שאפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפ"ב דיבמות ובפ"ק דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מוחה נקרא רשע בפ"ו דשבועות וכ"ש וק"ו במבטל איזה מ"ע שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' פשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן, עכ"ל, מ"מ אם מהרהר אח"כ בתשובה באמת שוב הוי צדיק כמ"ש חכז"ל אם ראית ת"ח שעבר עבירה אל תהרהר אחריו שודאי עשה תשובה, וא"כ יש מציאות שיהיה בימיו ז"ל כל תושבי א"י צדיקים, גם השלה"ק כתב שכל הנוסע לא"י נוסע ע"מ להתקדש, וכו', אמנם מה שתמך יסודו שע"כ כל הדר בא"י הוא צדיק מכח ראיה זו שלא הקיאה אותו הארץ זה דבר תמוה מאוד. ואם נתפוס הדברים כפשוטן ניתן יד לפושעים וכופרים בכל התורה כולה ומסיחים ומדיחים לעקור את כל התורה כולה שיאמרו צדיקים אנחנו מדלא הקיאה אותנו הארץ. וע"כ שזה אינו כמו שהארכתי לעיל שהוא מוכחש מכל דברי הנביאים ודברי חכז"ל ומהמציאות. ויש עוד הרבה ראיות עד אין שיעור אלא שאין צורך להאריך כ"כ בזה ודי במה שכתבתי, ותמה תמה אקרא הפלא ופלא במה שכמה מחברים העתיקו דברי החסד לאברהם האלו אות באות ואין איש שם על לב להזכיר שהדברים תמוהים וצריכים ביאור.