ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קכו

קכו

ובדרך זה אפשר להבין קצת מימרא דר"כ פסחים מ"ט שאמר על ישיבתו בא"י שהוא גלות ועונש על דנסת כהנתא דמריש הו"א דאולי כיון שרואין שנסתבב אח"כ שיצא מא"י לדור לבבל כמבואר בירושלמי ברכות פ"ב הל' ח' והובא ברש"י ז"ל ב"ק ד' קי"ז ע"ב שאמר בר נש דאימיה מבסרא ליה ואינתתיה דאבוה מיקרא ליה יעי"'ש וא"כ נתברר שלא הוצרך להיות בא"י וכבר כתב האר"י ז"ל שזה תלוי בשורש נשמה שבזמן הגלות צריך כאו"א להיות במקום ששייך לשורש נשמתו ולכן י"ל שהרגיש בזה אותו צדיק שאין מקומו להיות בא"י ולכן הוי גלות שבא שלא במקומו אבל לא הונח דעתי לפרש בזה דברי הש"ס שצריך להבין גם לפי פשוטו ושם בפסחים ד' מ"ט אינו מוזכר כלל אלא אותו הטעם בלבד דלא גלאי כדגלי אינשי ומשמע דאותו הטעם בלבד מספיק דהוי עי"ז גלות ועונש, ואינו מובן.

ולפי הנ"ל אפשר ליישב קצת דכיון דבזמן הגלות צריכין רוב ישראל להיות בחו"ל וא"א לידע מי שצריך להיות בא"י וצריכין הנוספין לא"י שיהיה דעתם אך לש"ש לשם תורה וקדושה, וכיון שתחלת הליכתו היתה מחמת אימת מלכות, לא בשביל כוונת המצוה, כדכתב רש"י ז"ל הלשון בב"ק ד' קי"ז לא גלאי בגדלי אינשי שהרי לא בעבור מקום תורה גליתי אלא מאימת מלכות ברחתי וכיון שלא היתה תחלת הליכתו לא"י לשם מצוה אלא בריחה מאימת מלכות הוי גלות ועונש ואף שבוודאי אחר שבא ר"כ לא"י אין ספק שמתוך שלא לשמה בא לשמה במתיבתא דר"י מ"מ כיון שנסתבב שהיתה סיבת ביאתו לא"י מחמת בריחה מאימת מלכות ולא התעורר בלבו לילך לא"י בשביל התורה והמצוה והקדושה אשר בה. ולא זו הדרך ליסע לארץ ישראל אם אין כוונתו לשם תורה וקדושה על סמך שאחר כך מתוך שלא לשמה בא לשמה כמו שנתבאר, אלא אנוס היה בדבר מחמת אימת מלכות לכן שפט מזה שאין מקומו בא"י אלא גלות ועונש.

גם שארי האמוראים לא אמרו לו אלא למקום תורה גלות, ומבואר בזה שלולא זאת שבא למקום תורה למתיבתא דר"י הוי כולהו מודי שהוא גלות ועונש, אבל רב כהנא לא הסתפק גם בזה שבא למקום תורה יען שלא היתה תחלת הליכתו לא"י במחשבה זו לשם תורה, וכן היה האמת שלא היה מקומו בא"י מדהסתבב שהוצרך לחזור לבבל. ויהיה איך שיהיה מדלא אמרו בגמ' אלא טעם זה דלא גלאי כדגלי אינשי חזינן בזה יסוד מוסד עד היכן הדברים מגיעים בישיבת א"י שצריך להיות אך בכוונה ברורה לשם תורה וקדושה, לא זולת.