ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קי
קי
ובטעם הגליות מבואר בגמ' פסחים ד' פ"ז ע"ב לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים שנאמר וזרעתי' לי בארץ, כלום אדם זורע סאה אלא להכניס כמה כורין. ובמהרש"א פי' במה שאמר כדי שיתוספו עליהם גרים דהיינו לפרסם האמונה גם בשאר עובדי כוכבים. ולכאורה נראה זה קצת כוונה אחרת שאין הכוונה גרים ממש אלא לפרסם האמונה בתוך העכו"ם אף אותן שלא נתגיירו. אך אולי כוונתו ז"ל שע"י שנתפרסם האמונה בין העכו"ם יש מציאות שיתעוררו הגרים שראוים להתגייר, כי אם אין ביניהם ידיעה כלל מהאמונה בין העכו"ם יש מציאות שיתעוררו הגרים שראוים להתגייר, כי אם אין ביניהם ידיעה כלל מהאמונה מנא ידעי אותן שצריכים להתגייר.
ובגמ' תענית ד' ג' ע"ב הוא קצת בלשון אחר שאמרו ז"ל כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאום ה' מאי קאמר להו אילימא הכי קאמר להו הקב"ה לישראל דבדרתינכו בארבע רוחי דעלמא אי הכי כארבע בארבע מיבעי לי' אלא הכי קאמר כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל ופרש"י ז"ל שאין העולם מתקיים אלא בשביל ישראל והכי אמר קרא כי כד' רוחת השמים פרשתי אתכם לרוחות העולם כדי שיתקיים שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ופי' בזה המהרש"א בע"ז ד' י' ע"ב שהכוונה הוא שע"י שפיזר את ישראל בד' רוחות העולם התפרסם בכל העולם אמונתו ותורתו והוא קיומו של עולם שלא יחרב. ומשמע שזה גופה קיומו של עולם מה שרואין בככל רוחות העולם אצל כל האומות שיש תורה ואמונה בהשי"ת, וזה א"א אלא אם ישנס ישראל בכל המקומות.
ובפסיקתא הובא בילקוט ראובני פ' שלח עה"כ ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ אלו ישראל שנקראו כבוד ה' כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, מכאן שנגזרה גזירה על ישראל שיהיו גולים בין האומות, והיינו שעל ידי שישראל גולים בין האומות נתמלא כבוד ה' את כל הארץ שנתפרסם בכל העולם אמונתו ותורתו כמבואר לעיל.
ושם בגמ' ע"ז ד' י' ע"ב מבואר עוד שע"י שמפוזרין ישראל בכל ד' רוחות העולם ניצלים מכליה ח"ו שאין כל האומות הורגים אותם ח"ו, וכן הוא מבואר בגמ' פסחים ד' פ"ז ע"ב מאי דכתיב צדקת פרזונו בישראל צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות כמבואר שם אח"כ שעי"ז אין יכולין לכלותם ח"ו. וכן הוא בתנדב"א. ונראה בזה בגמ' ג' טעמים מלבד שיש עוד טעמים הרבה עד אין חקר כאשר אכתוב להלן.
וכבר הבאתי מ"ש האר"י ז"ל בשער המצות פ' ראה במצות זכירת יציאת מצרים שיש חילוק בין גאולת מצרים לשאר הגאולות בבל מדי וכו' שבמצרים נתבשרו בגאולתם כל הנשמות כמש"ה וינצלו את מצרים לכן לא היה צריך להיות שם עוד, אבל בשאר הגאולות לא נגאלו לגמרי ונשארו נשמות שלא נתבררו לכן נשארו ישראל תחת יד בבל ומדי ולא עלו בבנין בית שני כדי לברר הנשאר שם. ובד' גליות, בבל מדי ויון ואדום שם הוא גלות מרובה מכלל ישראל כיון שהם השרשים אבל בשאר ע' אומות סגי בגלות א' מישראל כי המה רק פרטים וענפים ואין כל ישראל צריכין לילך בגלות לשם זולת אותם בני אשר נפלו ניצוצות נשמותיהם באומה ההיא, הם צריכין לגלות שם כדי לברר ולהוציא משם ניצוצותיהם שנפלו שם, יעיי"ש שהאריך טובא. ומובן בזה דברי המד"ר שה"ש שיש מדינות דסגי בא'.
ולדעת חכמי האמת מה שאמרו בגמ' כדי שיתוספו עליהם גרים הכוונה גם על הנשמות הנטמעין כמ"ש האר"י ז"ל שגם אלו נקראים גרים וגם נשמות הגרים המה מהנשמות שנדחו מישראל ונטמעין בהם כנודע והכל א' הוא. ועכ"פ אנו רואים בזה שההכרח שיהיו שומרי תורה ומצות ועובדי השי"ת מפוזרין בגולה בד' רוחות העולם, דלפי הטעם שאמרו בגמ' כדי שיתפרסם תורתו ואמונתו ית"ש בכל המקומות זה א"א אלא ע"י עובדי השי"ת בתורה ומצות כי אם אין תורה ועבודה האיך יתפרסם התורה והאמונה. וכן ממ"ש האר"י ז"ל להעלות הנשמות מכל המקומות מבואר בדברי האר"י ז"ל שזה נעשה ע"י עבודת השי"ת בתורה ומצות במקום ההוא וא"כ גזירת הגלות הוא גם על הצדיקים ואדרבא על ידם נעשה יותר תיקון ההכרחי.
וכן מבואר במה שאמרו חכז"ל בשה"ש שאף כשיבוא מלך המשיח לגאלם מן הגלות יפחדו ישראל ויאמרו שלא נתקיים עדיין השבועה מהקב"ה שיהיו בכל ע' אומות וא"א שתהיה הגאולה עד שיאמר להם מלך המשיח החשבון שהיו בכל ע' האמות, והלא בלא"ה א"א שתהיה גאולה עד שיחזירם כולם בתשובה וישמרו כל ישראל את התורה כולה כמבואר ברמב"ם וא"כ בעת הגאולה כולם צדיקים, ואעפי"כ יבואו בטענה שלא היו עדיין בתוך כל הע' אומות. ומבואר בזה שאותה השבועה של הקב"ה שיהיו ישראל בגולה בין כל הע' אומות הוא אף אם כולם צדיקים א"א שיהיה התיקון באופן אחר מחמת חטאים הקודמים כמו שיתבאר עוד.
וכבר הבאתי מ"ש באוה"ח הק' פ' בהר עה"כ כי ימוך אחיך לתרץ שלא יקשה אם לא היו גולים מי יהיה מברר המתבררים עתה בתפוצות ישראל שאם לא היו ישראל חוטאים היה להם כח לברר ניצוצות הקדושות במקום שהם מכל המקומות אשר באו שם, משא"כ אחר חטאם חלש הכח ולואי שתשיג ידו במקום עצמו אשר שם הניצוצות. ותי' זה הוא גם על מה שאמרו בגמ' שצורך הגלות בשביל פירסום האמונה, וכן שאר הרבה טעמים שיש בגלות לולא עון הדור היה כח השפעת הקדושה חזק כ"כ שהכל היה נשפע ממקומם אבל אחר החטא א"א בענין אחר כ"א ע"י הגלות, וא"א שתהיה הגאולה בלא הגלות, וכמבואר במד"ר שה"ש שהבאתי שאף ע"י מלך המשיח א"א שתהיה הגאולה אלא אחר שיהיו כל הגליות כשבועתו של הקב"ה.
ובאוה"ח הק' פ' בר כתב שבירור הניצוצות הוא א' מהטעמים של הגלות. ובפ' בחקותי כתב עוד טעמים בשביל שתכבוש מדה"ד וכתב עוד טעמים אחרים, וכתב שרשע שואל טעם על הגלות. גם פי' הכתוב ואתכם אזרה בגוים והריקותי אחריכם חרב שאם לא יקיימו גזירת זירוי בגוים ח"ו חרב מרוטה ועכ"פ הגלות הוא הכרח להצלת ישראל ולתיקון העולם.
ובנזה"ק פ' ויחי פ' צ"ח באמצע סי' ב' הביא מהרמ"ע ז"ל דתכלית הגליות אינו אלא לטהר אויר ארץ העמים וז"ל הרמ"ע בעשרה מאמרות מאח"ד ח"ד סי' י" למחיה שלחם אלקים לטהר המקומות אשר נפוצו שמה וכו' וזה סיבה עצמיות לכל הגליות שהיה ראשון לכולם ויגרש את האדם כי אז נתחדש לו מגרש חוץ לג"ע למען אויר החיצון בהבל פיו ויכין כסא כבוד להשראת השכינה בכ"מ וכו' הדרן לגליות ישראללפי שגלות שומרון לא היו בני תורה די להם לקדש פאה אחת מן העולם וכו' אבל גלות ירושלים משם נפוצו לארבע רוחות העולם למען יפוצו מעיינותם להועיל אל הכלל וכו' עכ"ל יעיי"ש באריכות יותר. ותמצית הדברים מבואר בדבריו באר היטב שהגלות בכל ארצות העמים הוא הכרח בשביל שיהיה תורה ועבדות ה' בכל הארצות לטהר אויר העולם כולו שיהיה מוכן להשראת השכינה ונראה שהוא לפי מה שמבואר בקראי שהמלך המשיח יכבוש אח"כ את כל העולם כולו וממילא יהיה בכל העולם קדושת ארץ ישראל שכן היא ההלכה שמה שכובשין כדין יש לו דין ארץ ישראל בכל הפרים כי מה שיש פלוגתא בסוריא אם הוא שוה לגמרי לארץ ישראל הוא בשביל שלא היה הכיבוש כדין אבל המלך המשיח שיכבשו הכל כדת וכהלכה יהיה בכ"מ דין ארץ ישראל. וק"ז בתפלה למשה על תהלים מזמור פ"ב פי' בדרך זה הקרא קומה אלקים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים וז"ל כי ע' קטדראות הם ע' שרי מעלה אבל לעתיד הכל תחת יד הקב"ה לבדו וכל עולם בבחינת ארץ ישראל והיינו קומה אלקים דייקא כי אתה תנחל ר"ל כי כל העולם יהיה בבחי' נחלה זו ירושלים עכ"ל ולזה צריך הכנה לטהר אויר כל העולם כולו שיהיה מציאות שתתפשט שמה קדושת ארץ ישראל וע"כ שיהיה בכל הארצות צדיקים עובדי ה' המטהרין את האויר, ויען שע"י עון הדור נחלש כח הקדושה אין מציאות לטהרה זו אא"כ יש עובדי ה' בכל המקומות ממש כאשר הבאתי מהאוה"ח הק' בענין נצוצות שכתבו חכמי האמת.