על הגאולה ועל התמורה/יב

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־18:56, 6 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "יב וכתב הרמב"ן בסוף פרשת עקב (דברים י"א, י"ג) וז"ל, וביאור הענין, כי השם לא יעשה הנסים תמיד, לתת מטר הארץ בכל עת יורה ומלקוש, ולהוסיף בדגן ותירוש ויצהר, ולהרבות גם העשב בשדה לבהמה, או שיעצור השמים ויבשו, רק על מעשה רוב העם וכו'. והנה אמר כי בעשותם כל המצות מאהבה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יב

וכתב הרמב"ן בסוף פרשת עקב (דברים י"א, י"ג) וז"ל, וביאור הענין, כי השם לא יעשה הנסים תמיד, לתת מטר הארץ בכל עת יורה ומלקוש, ולהוסיף בדגן ותירוש ויצהר, ולהרבות גם העשב בשדה לבהמה, או שיעצור השמים ויבשו, רק על מעשה רוב העם וכו'. והנה אמר כי בעשותם כל המצות מאהבה שלמה יעשה עמהם את כל הנסים האלה לטובה, ואמר כי בעובדם עבודה זרה יעשה עמהם אות רעה. ודע, כי הנסים לא יעשה לטובה או לרעה רק לצדיקים גמורים או לרשעים גמורים, אבל הבינונים, כדרך מנהגו של עולם יעשה בהם, טובה או רעה, כדרכם וכעלילותם, עכלה"ק. מבואר בדבריו הקדושים בפירוש בלי נטות ימין ושמאל, שהחליט בדעת תורתינו הקדושה שלא יעשה ה' נס לטובה רק לצדקים גמורים, ולרשעים יעשה עמהם אות רעה.

וגדולה מזו למדנו מדברי הרמב"ן (בראשית י"ט, ח') בענין פלגש בגבעה, דאף על גב דשבטי ישראל לחמו עם שבט בנימין לשם שמים כדי לבער הרעה מישראל, אבל מכל מקום לפי שעשו מלחמה שלא ברשות התורה, כמו שכתב הרמב"ן ז"ל, ועוד שחטאו על שבטחו בזרוע בשר ובכח המרובים ולא שאלו את פי ה' באורים ותומים, ועוד היה בידם חטא גדול על שלא מיחו על פסלו של מיכה, על כן הסיר השי"ת השגחתו מהם, ועזבם לטבע ומקרים, כנזכר לעיל (סימן ה') בדברי הרמב"ן ז"ל באורך.

והנה כל מה שהעלינו לעיל מפורש היטב בדברי חכמינו ז"ל, ואפשר לאסוף תלי תלים וחבילות ראיות, אלא שאין צורך להאריך ולטרוח בראיות, כי ידועים המה לכל רואי האמת, והעתקנו רק מקצתן בשביל אותן שאבדו עשתונותיהם מנצחון המדומה ונטו מדרך האמת, על כן יאירו לנגדם דברי חז"ל הקדושים, ואולי יועיל להם להבין דרך האמת, ויפקחו עיניהם לראות הדרך הנכון.