על הגאולה ועל התמורה/ט

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־18:56, 6 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "ט עוד נמצינו למדין מדברי הרמב"ן בענין פלגש בגבעה שכ' על מה שמבואר שאחרי כלות המלחמה בנו מזבח ויעלו עולות ושלמים, שהעלו עולות לכפר על הרהורי הלב אשר בטחו בזרועם, וגם הקריבו שלמים והם שלמי תודה כי ראו עצמם כאלו כולם פליטים מחרב בנימין, וזה משפט כל הנמלטים לה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ט

עוד נמצינו למדין מדברי הרמב"ן בענין פלגש בגבעה שכ' על מה שמבואר שאחרי כלות המלחמה בנו מזבח ויעלו עולות ושלמים, שהעלו עולות לכפר על הרהורי הלב אשר בטחו בזרועם, וגם הקריבו שלמים והם שלמי תודה כי ראו עצמם כאלו כולם פליטים מחרב בנימין, וזה משפט כל הנמלטים להקריב תודה כענין שנאמר ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה וכו', הנה מבואר מדבריו שהקדימו עולה ואח"כ שלמים, וכן מוכח מקרא שנאמר ויעלו עולות ושלמים, ובחד קרא לכולי עלמא מאי דמוקדם בקרא מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר, ולא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בחד קרא, ובגמ' זבחים(דף ז' ע"ב) א"ר שמעון למה חטאת באה לפני עולה, משל לפרקליט שנכנס לרצות, ריצה הפרקליט נכנס הדורון אחריו, ולכן הקריבו עולה לכפר על הרהורי הלב ואח"כ הביאו שלמי תודה לדורון כנ"ל, ונמצא לפי"ז דכאשר מקריבין תודה צריך להקריב עולה מתחלה לכפר על הרהור הלב שהיה להם במלחמה.

אבל בעוה"ר חרבה עירנו ושמם בית מקדשינו ואין בידינו להקריב לא עולה ולא חטאת, ועל כן החיוב עלינו לתת שבח והודיה להשי"ת שהצילנו משיני האריות, והוא במקום קרבן תודה, אבל צריך שיוקדם לזה התשובה שהיא במקום קרבן עולה, לכפר על הרהור הלב ומחשבת המינות ולטהר מחשבותינו לברוח מכל מחשבת מינות והאמונה בנסי הצלחתם, וזה יהיה במקום קרבן עולה שהמשילו חז"ל כפרקליט שנכנס לרצות לפני המלך, והתשובה ודאי יהיה פרקליט ומליץ טוב על ישראל, ואח"כ כשריצה הפרקליט יכנס הדורון להודות להשי"ת על ההצלה שהוא במקום תודה. ובעוה"ר מקריבים קרבן תודה בהודי' על הנסים טרם ששבו ממחשבת מינות וכפירה, ולא עוד, אלא שבתודה זו עצמה מנאצים ומכעיסים לפניו יתברך, באמרם כל עושה רע, טוב בעיני ה', ובהם הוא חפץ, להגדיל הצלחתם. ועל דיבורים אלו אמר הנביא מלאכי (ב', י"ז) הוגעתם ה' בדבריכם, ותודה כזו, פגול היא ותקרובת עבודה זרה, ולא ירצה לפניו יתברך, הירצה ה' באלפי אילים (מיכה ו' ז') כי אם שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים (שמואל א' ט"ו, כ"ב).