ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סט

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־14:44, 21 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "סט וניחזי אנן לדינא למ"ד שאין מ"ע דאורייתא לדור בארץ ישראל אלא שבארץ ישראל יש מצות התלויות בארץ וגם חיובי שאר מצות המה שמה יותר אם יש מצוה או חיוב להביא עצמו לידי חיוב המצות כמו שאמרו בגמ' מנחות ד' מ"א ענשינן אעשה דבעידן ריתחא ענשין על שלא הביא עצמו לידי חיו...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סט

וניחזי אנן לדינא למ"ד שאין מ"ע דאורייתא לדור בארץ ישראל אלא שבארץ ישראל יש מצות התלויות בארץ וגם חיובי שאר מצות המה שמה יותר אם יש מצוה או חיוב להביא עצמו לידי חיוב המצות כמו שאמרו בגמ' מנחות ד' מ"א ענשינן אעשה דבעידן ריתחא ענשין על שלא הביא עצמו לידי חיוב אף שעדיין לא בא לידי חיוב כלל, ובשני מקומות מבואר בתוס' שיש עונש ע"ז במנחות ד' מ"א ע"א ד"ה ענשיתי שאמרו כי האי לקנות טלית המחייב אם אין לו וכן כתבו בפסחים ד' קי"ג ע"ב שחשב שם בין המנודין לשמים מי שאין לו ציצית בבגדו וכתבו שם בתוס' ד"ה ואין לחד תי' דמיירי אף באין לו טלית שיש לו לחזור ולהביא עצמו לידי חיוב כדאשכחן במשה שהיה תאב ליכנס לארץ כדי לקיים המצות שבה. אמנם התוס' בערכין ד' ב' ע"ב ד"ה הכל שם כתבו דמה שאמרו דבעידן ריתחא ענשינן אעשה אין זה אלא דווקא בימיהם דכל הטליתות היו בת ארבע כנפות איכא עונש לאותו שמשנה אותו להפטר אבל בזמן הזה שרוב הטליתות פטורין אין עונש למי שאינו קונה ארבע כנפות. וזה סתירה בדברי התוס'. ובמס' שבת ד' ל"ב בתו"י ד"ה בעון עשה פשר שעונש ליכא אם אין לו טלית אלא כשמשנה טליתו ואעפי"כ טוב לקנות טלית אף אם אין לו כמו שמצינו גבי משה, וזה פשר דמצוה איכא לקנות טלית אבל עונש ליכא אם אינו קונה אלא כשמפקיע עצמו מן המצוה. וגם זה היא סתירה למ"ש בפסחים ובמנחות דשם מבואר דאיכא עונש.

והאחרונים האריכו בזה הרבה בכמה חילוקים שונים זה בכה וזה בכה והרבה מהם סוברים שלא אמרו זה בגמ' שיש עונש על מי שלא הביא עצמו לידי חיוב אלא במצות ציצית שיש בה זכירה לכל המצות שנאמר למען תזכרו וכן משמע מלשון הרבינו יונה בשערי שטר השלישי במדריגה השניה אות כ"ב דז"ל שם ועל מצות ציצית ארז"ל בספרי שהציצית מוספת קדושה שנאמר למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלוקיכם וגם כי אין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו אף גם זאת ארז"ל כי ענש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצות ושכרה לבעבור סבב פני דבר חיובה עליו ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות בו ציצית על כנפיו עכ"ל. ומשמע מלשון זה שכל הענין סובב רק על מצות ציצית שמוספת קדושה אלא שהטעם שכתב בשביל שלא חמד בלבבו יופי המצות זה אפשר דקאי גם על שאר המצות.