ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן סז

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־14:44, 21 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "סז ולהבין דעת המרי"ט מה ראה על ככה לשבש את הספרים והרבה פעמים מצינו בתוס' שנדחקו מאוד ליישב הגירסות בשביל שקשה לשבש הספרים ומכש"כ אחר שעברו כמה דורות של גדולים וקדושים אשר רוה"ק הופיע בבית מדרשם ולמדו בזה ולא הטילו שום ספק בדברי התוס' האלו וממה שמצא עוד בה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סז

ולהבין דעת המרי"ט מה ראה על ככה לשבש את הספרים והרבה פעמים מצינו בתוס' שנדחקו מאוד ליישב הגירסות בשביל שקשה לשבש הספרים ומכש"כ אחר שעברו כמה דורות של גדולים וקדושים אשר רוה"ק הופיע בבית מדרשם ולמדו בזה ולא הטילו שום ספק בדברי התוס' האלו וממה שמצא עוד בהג"מ תשובה אחרת מר"ח שכתב הטעם משום סכנה לכאורה אין שום ראיה כאשר הבאתי מכמה גדולים וקדושים שהביאו שני הטעמים מרח"כ בלי שום הרגש שיהיה בזה איזה סתירה כאשר באמת לכאורה הסברא ברורה שאין בזה שום סתירה, וצריך להבין גם סברתו של המהרי"ט ז"ל מה הביאו לידי כך. ולכאורה חשבתי שעיקר טעמו של המרי"ט הוא בשביל שראה את דברי הר"ח בזה לדברי תימה כאשר הרבה לתמוה עליו האיך אפשר לבטל המצוה החשובה בשביל שקשה לעמוד במצות התלויות בארץ דהלא מי שרוצה לקיים מצות התלויות בארץ מי ימחה בידו, ובשלהי כתובות הוסיף עוד לבאר שגם בשנת שביעית אפשר ליקח מתבואה הבאה מחוצה לארץ דשכיחא ועוד עצות כתב שם. ובאמת גם השלה"ק כתב על דברי הר"ח האלו שאינו מובן מה אמר דהלא אין מדברים מפושעים אשר יכשלו בם כי פושעים בלא"ה אסורים להיות בארץ ישראל ואין המדובר אלא מאנשים כשרים וצדיקים ילכו בם ומה זה ועל מה זה אינם יכולים לקיים מצות התלויות בארץ כמבואר כ"ז בשלה"ק וע"כ המהרי"ט ז"ל בשביל שראה בדברי הר"ח האלו דברים מתמיהים לזה נטה לבו להצילו מתמיהת האלה.

אבל בכ"ז לא מלאו לבו לחשוב שהוא כולו מזויף וכתב א' בשמו דברים שלא היו ולא נבראו ושוב הכניסו בדברי התוס' דבר בדוי לגמרי שזה א"א, אבל כאשר ראה שאמר ר"ח אותה ההלכה מטעם אחר בשביל סכנה, ומבואר ברשב"ם מס' ב"ב ד' ק"ל ע"ב גבי הא דאמרו אין למדין הלכה מפי מעשה אם יראה רבו עושה מעשה אל יקבע הלכה בכך דשמא טעה בטעם של פסק דין של אותו המעשה דהרבה טועין בדבר הלמוד כדאמרי' והא דפליגי לאו בפי' איתמר אלא מכללא איתמר וטעה בסברא עכ"ל. וחזינן בזה שאף בימי האמוראים הי' לפעמים טעות בהלכה שאמרו בשם רבם יען שהי' ע"י שינוי טעמו וע"כ שפט המהרי"ט ז"ל שכן הי' גם כאן שיען שזה אמת שר"ח אמר אותה ההלכה שאין נוהג דין זה עכשיו והתלמיד טעה בטעמו של ההלכה ומזה נצמח הטעות. ואין הכוונה שבמה שראה התשובה בהג"מ ראה סתירה לדבר אלא שמחמת אותה התשובה נתיישב לו במה לתלות הטעות. ולהלן אכתוב עוד באופן אחר, אבל תחלה ראיתי ליישב דברי הר"ח מהתמיה רבתא שהקשו עליו המהרי"ט והשלה"ק. והנה לפנינו שהרבה פוסקים עד אין שיעור מביאים את דבריו ולא הקשו עליו מאומה והרבה גם מהחולקים עליו שכתבו הטעם בעבור שרבים לא סבירא להו כוותיה אבל לא כתבו שום קושיא עליו.