ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן נט

נט

ונראה הענין דמ"ש תוס' והרי"ף והרא"ש ושאר ראשונים שא"צ לפזר כל ממונו עבור מ"ע ומקורו מגמ' ב"ק ד' ט' שאמר אלא מעתה אי מיתרמי לי' תלתא מצותא ליתיב לכולי' ביתא יעיי"ש ובראשונים וכתב שם בש"מ בשם הראב"ד קשיא לי וכי יש דמים למצות ואיך יוכל לומר שלא יקנה לולב ואתרוג אלא כדי כך וכך ומי שםלהם דמים והלא מצוה אחת חשוב מכל ממונו. וי"ל כדי שלא יבוא לידי עוני ויצטרך לבריות. ובב"י או"ח סוף סי' תרנ"ו הביא כן מהרשב"א שכתב בשם הראב"ד שהטעם הוא כדי שלא יבוא לידי עוני ויטיל עצמו על הציבור וכו' שהעוני כמיתה, ומ"מ לא כמיתה ממש אמר הרב שלא אמרו אלא במ"ע אבל במצות ל"ת אפילו כל ממונו עכ"ל. וכן הביא להלכה שם בשו"ע או"ח סי' תרנ"ו וביו"ד סי' קנ"ז. ונראה שזהו דאורייתא שחייב לפזר כל ממונו שלא לעבור על ל"ת. וכן אנו רואים בדברי הב"ח שטרח ליישב שלא יקשה ע"ז מה שאמרו בגמ' אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך, לפי שיש אדם שחביב עליו ממונו יותר מגופו לכך נאמר ובכל מאודך, ולא אמר דקאי בכל מאודך על שאר מצות ל"ת שיפסיד כל ממונו יעיי"ש מה שטרך לתרץ בזה שלא יהי' שום סתירה על אותה ההלכה, ואם אין זה מדאורייתא אלא מדרבנן אין לזה שייכות במקרא. ועכ"פ הדבר ברור בזה שלגבי מצות ל"ת לא חיישינן לעוני ולא מצינו חילוק בזה אף במי שיש לו בנים קטנים דמסתמא אמרו שיפזר כל ממונו עבור מצות ל"ת ולא חיישינן לומר על עניות שיצטרך להטיל עצמו על הציבור שהיא כמיתה אלא לגבי מ"ע וא"כ מה שאמרו דבשביל חשש עניות יבטל מצות הדירה בארץ ישראל צ"ל בשביל שהיא מ"ע דאף הסובריםשהיא מצוה דאורייתא גם בזמן הזה הוא בשביל שהוא מ"ע וזה א"צ לעשות במקום שנעשה עני עי"כ אבל לילך מארץ ישראל למצרים שהיא ל"ת בוודאי שאף אם נעשה עי"כ עני מדוכא ר"ל אסור לו לעבור על הל"ת כמו שצריך לפזר כל מה שיש לו שנעשה עי"כ עני מדוכא ר"ל, וא"כ נ"מ טובא במה שהי' צורך ליתן ל"ת על היציאה באותו הדרך שמארץ ישראל למצרים אף לדעת הרמב"ן שגם לשאר ארצות הוי דאורייתא מחמת מ"ע ואין ראי' כלל מזה.

אלא שמדברי הסמ"ג בלא"ה ראי' שסובר דלא הוי ישוב ארץ ישראל מצוה דאורייתא מדלא מנאה במנין המצות כמו שכתבתי למעלה. ובשו"ת תומת ישרים סי' ס"ו כתב גדולה מזה שהסמ"ג דעתו כדעת ר"ח שעכשיו אין מצוה כלל לדור בארץ ישראל אף לגבי הך דינא דהכל מעלין, והביא ראי' לזה, ולהלן בביאור שיטת ר"ח אדבר מזה שאין זה הכרח בדעת הסמ"ג, אבל זה וודאי נראה שסובר דלא הוי מצוה דאורייתא.