ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן נב

נב

ובתנא דבי אליהו א"ר פ' כ"ד כתב וז"ל למה נדמה עשיו ואליפז עם בני עמלק וירבעם בן נבט ומרודך עם נבוכדנאצר ואגג עם המן לאחד שמצא כסות בדרך סמוכה לעיר תפסה בידו והכניסה לתוך העיר והי' מכריז ואומר של מי אבידה זו נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו ואומרים זה לזה ראיתם פלוני זה כמה הוא צדיק כמה הוא חסיד כמה כשר הוא מיד עמדו בני העיר ועשאוהו ראש וקצין של העיר עליהן, לאחר שתים ושלש שנים עמד והחריב כל המדינות וכל הארץ וכן לכך נדמה עשיו ואליפז ועמלק ומרודך וירבעם בן נבט ואגג עם המן, עשיו בשכר שלש דמעות שהוריד נתנו לו הר שעיר, אליפז בשכר שכיבד את אביו יצא ממנו עמלק לעולם, ירבעם בשכר שהשיב דבר לפני המלך נתנו בידו עשרת השבטים וכו' שכרו של אגג וכו 'יצא ממנו המן לעולם, ומה יהא סופו של עמלק וכו' עכ"ל. והנה לכאורה אין המשל דומה לנמשל דבזה שהכריז אבידה בעיר הי' מרמה את בני העיר שאינם יודעין מחשבות ואינם יודעין מה יהא לבסוף וטעו בו שהוא איש צדיק וחסיד לכן נתנוהו לראש עפ"י טעות ודין גרמא אח"כ את החורבן, אבל כל אלו שחשב בהנמשל קבלו שכרן מהקב"ה שנתן להם מלוכה שעי"ז הי' להם כח להרע כ"כ והקב"ה הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות ויודע הכל וא"כ אינו דומה להמשל הנ"ל. וצ"ל שהוא כמו שהבאתי דכך היא המדה שאין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' ומשלם בעוה"ד על דבר טוב א' שעושה אפילו שיודע גודל החורבן שיצמח מזה אח"כ. ובזה המשל דומה להנמשל שע"י איזה דבר טוב שעשה זה הי' הסיבה למה שעשה אח"כ חורבנות נוראות ר"ל. וכעין זה הוא פי' הזיקוקין שם יעיי"ש. ואנו רואים זה בחוש כ"פ שהס"א מזמין לפעמים למהרסי הדת ומחריבי העולם איזה דבר טוב שבכח זה יכולים להפך את העולם כולו והוא כעין שכתב היע"ד בדרוש הראשון על פיוט צאנך מיד גוזזים שהבאתי לעיל.