ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן נא
נא
ובתנא דבי אליהו רבה פ"ט הביא מימרא זו שלכן זכה עמרי למלוכה ולהושיב מלך בן מלך בשביל שהוסיף עיר שומרון בישראל ואמר אח"כ באחאב שרל"ב מלכים בקשו למרוד בו שלח והביא בן של כאו"א והושיבן תחת ידו בירושלים ובשומרון, ואמרו חכמים כל אותן רל"ב בני מלכים עובדי ע"ז היו וכיון שבאו לירושלים ולשומרון היו נעשים יראי ה' לאמיתן, ואינו מובן לכאורה הלא עמרי ואחאב היו עובדי ע"ז ואמרו שם בגמ' אין לך תלם ותלם בארץ ישראל שלא העמיד עליו אחאב ע"ז והשתחו' לו והסית את כל ישראל לע"א כמבואר בקראי ובגמ' עד שאמרו במס' חולין ד' על בי טבחא דאחאב דהוי שחיטתן שחיטת מומרים לע"ז יען שכל אנשיו היו בחזקת עובדי ע"ז והבאתי במאמר ג' שבועות דברי הרמ"ע שבכל אנשי המדינה הדרך הוא שנמשכין אחר המלוכה וכאן הי' בהיפך שהביא אחאב רל"ב בני מלכים שהיו עובדי ע"ז וכשהושיבן תחת ידו נעשו יראי ה' לאמיתן, ומה נשתנו אלו שנהפכו מע"ז להיות יראי לאמיתן ע"י שבאו תחת י' אחאב, הלא דבר הוא, בשלמא בירושלים שמה היו צדיקים מכבר, גם הלא ירושלים היתה תחת מלכי יהודא אסא ויהושפט שהיו בימים ההם והיו צדיקים גמורים, גם הי' בירושלים עבודת ביהמ"ק כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם, וכבר כתבו הראשונים שזה מן הטעמים בעלי' לרגל ובהבאת המעשר לירושלים וכדומה שע"י שבא לירושלים יראה שם עבודת הכהנים וזה מכניס י"ש בלב הרואה העבודה ולכן יוכל להיות שבשביל זה נהפכו ליראי ה' אבל שומרון שהי' תחלת התייסדותו וישיבת אנשי' ע"י אמרי שעבד ע"ז והי' תחת ידו, וכן אח"כ ביד אחאב בנו שהפכו את ישראל לעובדי ע"ז אינו מובן האיך נעשה באלו הבני מלכים להיפך.
ונראה דידוע שהיו חכמים גדולים וידעו הכל והיו יראים מאמארי הנביאים אלא שלא יכלו עמוד נגד יצרא דע"ז דתקיף להו טובא, וכמבואר בגמרא במנשה שאף שהי' עודב ע"ז מכל מקום הי' חכים טובא אף בדבר הלכה בענין ברכת המוציא יותר מהתנאים וא"כ הבינו או אפשר שמעו מהנביאים אותה המימרא דבשביל שהוסיף כרך שומרון בארץ ישראל זכה למלוכה ואלו הי' מושיב באותו הכרך עוברי עבירה ר"ל לא הוי זה שוםזכות כי המוסיף כרך של עוברי עבירה המטמאים את הארץ הוא מוסיף בזה טומאה על הארץ ואין בזה זכות אלא הוספת פשע על פשע ויען שידעו שקיום ממלכתם תלוי בזכות אותו העיר לכן הוכרחו להשתדל על אותן שהושיב שמה שיהיו יראי השם וזה יוכל להיות סיבה שאותן הבני מלכים שישבו שמה נתהפכו מע"ז שלהם להיות יראי השם לאמיתן שלכן הי' להם זכות בכרך הזה וע"כ בשכר זאת זכו למלוכה אבל וודאי שטוב וטוב הי' להם הרבה יותר אלו לא הי' זכות זה בידם ולא היו זוכין למלוכה שלא היו מחריבין את העולם כ"כ ולא היו באים לאבדון הנורא כאשר הבאתי לעיל מנבוכדנאצר ר"ל.