ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן מח

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־14:40, 21 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מח נחזור לענינינו שעיקר המימרא מ"ש הרמב"ם ז"ל על המצות הנעשים בעודו מלוכלך מעונות הוא כמ"ש הזוה"ק וחכמי האמת, ואף שבוודאי לא הי' לפני הרמב"ם ז"ל אלו הספרים אבל נמצאים מימרות בדברי הרמב"ם שלא נמצא להם מקור אלא בזוה"ק ולכן יש אומרים שראה ס' הזוהר, אבל אין האמת כ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מח

נחזור לענינינו שעיקר המימרא מ"ש הרמב"ם ז"ל על המצות הנעשים בעודו מלוכלך מעונות הוא כמ"ש הזוה"ק וחכמי האמת, ואף שבוודאי לא הי' לפני הרמב"ם ז"ל אלו הספרים אבל נמצאים מימרות בדברי הרמב"ם שלא נמצא להם מקור אלא בזוה"ק ולכן יש אומרים שראה ס' הזוהר, אבל אין האמת כן כאשר הוכיחו שהתגלות הזוהר הי' הרבה שנים אחר פטירתו של הרמב"ם ז"ל, אבל הנראה בזה כנודע שהי' לפני הרמב"ם ז"ל הרבה מדרשים שאין בידינו עכשיו (וזהו מסיבת המדפיסים) והרבה מימרות שבזוה"ק מובאים גם במדרשים ע"י תלמידיו ותלמידי תלמידיו של רשב"י ולזה מצא הרמב"ם ז"ל אותן המימרות במדרשים ועכשיו אין בידינו אלו המדרשים ומוצאין אותן רק בזוה"ק. וכמו כן נראה בזה שבוודאי מצא הרמב"ם ז"ל באיזה מקום אותה המימרא שטורפין לו המצוות בפניו. אלא שעדיין מה שהביא ע"ז הקרא דמי בקש זאת מידכם אינו מובן. וגם אין ללמוד כל המצות ממצות ראי' כנז"ל.

ואפשר שהוא ע"ד שכתב הלח"מ בריש הל' מלכים דכבר נודע דרכו של הרמב"ם דראיות הפסוקים דבר שאינו נוגע לענין הדין לא קפיד אגמרא דידן אלא הביא מכל מקום שימצא היותר פשוטה, וכתב זה הלח"מ בכמה מקומות, גם הביא ראיות מפסוקים שאינו אלא אסמכתא בעלמא כמ"ש הלח"מ בפ"ב מה' חגיגה, גם בטעמים כתב המהר"י קורקוס בפ"ז מה' תרומות הל' ח"י שדרכו במקומות רבים להביא אף מה דאידחי' בש"ס, ועי' יד מלאכי בכללי הרמב"ם מה שאסף איש טהור בזה, וא"כ י"ל שהביא הרמב"ם ז"ל הך קרא דמי בקש זאת בידכם לסמך בעלמא. ואפשר מצא באיזה מקום דאסמכי' להאי, וכן מוכח מסיפא שהביא להך דהבעל תשובה מעשיו רצוים מהקרא דכבר רצה האלקים את מעשיך ולא מצינו שיהי' סובב אותו הקרא על בעל תשובה, עי' במפורשים מה שפירשו, ואין ראי' משם על בעל תשובה, אלא נראה דאסמכי' להתם, ולשון דכבר רצה מיושב שפיר בבעל תשובה דע"י התשובה מרוצים אף המעשים שעשה מכבר טרם שעשה תשובה.

או אפשר די"ל דלכאורה קשה בלשון הפסוק מי בקש זאת מידכם דמ"ש זאת היא מיותר וכי לא סגי למימר מי בקש מידכם אלא דאם עושין תשובה אח"כ נעשה למפרע רצוי לפני השי"ת אף המצות ראי' שעשו קודם תשובתם וע"כ אמר הכתוב זאת דאך בזאת כמו שהוא עכשיו שלא עשו תשובה אין המצוה נתבקש לפני הקב"ה, וי"ל דאין ה"נ שמצווין ועומדין גם במצות ראי' כי יכולין לעשות תשובה כמו שהוא בכל המצות ואמר זאת הכתוב כדי להחזירם בתשובה וא"צ לכל התירוצים שכתבתי לעיל גם במצות ראי' ושוב לק"מ מה שהביא מזה הרמב"ם ז"ל לכל המצות.