ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן לו

לו

אמנם לפענ"ד שכאן א"צ לכ"ז כי אפשר להשוות דברי הספרי עם דברי הש"ס ודעת רש"י והרמב"ם ז"ל ושפיר מצי סברי שגם מדברי הספרי אין ראיה כלל שיש מ"ע בישיבת ארץ ישראל עפ"י מ"ש הרמב"ן ז"ל בעצמו בסוף פ' אחרי עה"כ ותטמא הארץ שהאריך לבאר שאף עריות שאינם ממצות התלויות בארץ מ"מ חמורים הרבה יותר בארץ ישראל מבחוצה לארץ כי עיקר המצות המה בארץ ישראל ויעקב אבינו לא נזהר בחוצה לארץ באיסור שתי אחיות ובבוא לארץ ישראל מתה רחל בדרך יען שנשאת באיסור האחות וא"א שיהיה זה בארץ ישראל. והכותים לא היו ענושים בארצם בעבדם את אלהיהם ובבואם בארץ ה' ועשו כמעשיהם הראשונים שלח בהם את האריות הממיתים אותם, וכתב שם באמצע הדברים דבשביל שעיקר המצות להיושבים בארץ ה' לפיכך אמרו בספרי ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. וכן כתב הרמב"ן בפ' וירא בפסוק ונדעה אותם שמשפט סדום היה למעלת ארץ ישראל וכו' וראה הקב"ה שיהיה לאות לבני מרי לישראל העתידים ליורשה כאשר התרה בן גפרית ומלח וגו' כמהפכת סדום וגו' אשר הפך ה' באפו ובחמתו כי יש באומות רעים וחטאים מאוד ולא עשה ה' להם ככה, אבל למעלת הארץ הזאת היה הכל כי שם היכל ה' יעיי"ש. ועכ"פ מפורש יוצא בדברי הרמב"ן ז"ל שהטעם הוא במ"ש הספרי שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות הוא בשביל שהתורה והמצות שעושין בארץ ישראל הוא יותר מהתורה והמצות שבחוצה לארץ.

ובספר אספקלריא המאירה שעל הזוה"ק פ' בהר כתב דלפי מה שכתבו חכמי האמת ששם אלקים שולט בכל העולם ובארץ ישראל שולט גם שם הוי' נוסף על שם אלקים לכן היניקה בארץ ישראל היא כפולה מבכל העולם דהתם באה היניקה מב' השמות, וכתב בזה לפרש מ"ש בכתובות דף ע"ה וחד מינייהו עדיף כתרי מינן שהוא בשביל שהיניקה שם כפולה שבאה משני השמות לכן הוי כתרי מינן יעיי"ש שהאריך. והנה לפי היסוד הזה שבארץ ישראל היניקה משניהם גם משם הויה נוסף על שם אלקים הוי החשבון יותר מכפל כי השפעת השם הויה מרובה משם אלקים, והנסתרות לה' אלקינו. ועל כל פנים עיקר הרעיון הוא מדברי הרמב"ן ז"ל שבארץ ישראל הוי התורה והמצוה הרבה יותר מבחוצה לארץ, אלא שלא כתב חשבון ואולי הוא יותר מכפלים כמ"ש הרמב"ן שעיקר המצות ליושבים בארץ, ומובן טעמו ונימוקו שכתב דבשביל כך אמרו בספרי ששקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות שהרי מרוויחין בישיבת ארץ ישראל בקיום כל התורה כולה שהכל הוא יותר מבחוצה לארץ ואולי יותר מכפלים. ולפי"ז אין ראיה כלל מדברי הספרי שיש מ"ע בישיבת ארץ ישראל שהרי מדמה הרמב"ן ז"ל בזה גם משפט סדום והכותים ושארי האומות שבוודאי לא נצטוו על ישיבת ארץ ישראל, ומ"מ ז' המצות שלהם חמורים הרבה יותר בארץ ישראל מבחוצה לארץ וזהו למעלת המקום שהוא נחלת ה' כמו שהאריך בזה הרמב"ן ז"ל.

וא"כ גם בזה שאמרו שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות שהוא ג"כ מטעם הנ"ל כמ"ש הרמב"ן ז"ל שהוא בשביל שהתורה והמצוה שמה הוא יותר מבחוצה לארץ בשביל מעלת המקום וקדושתה א"כ אינו תלוי כלל אם יש מ"ע על הישיבה שם או לאו, ואינו דומה למה שאמרו בע"ז ושבת וציצית ששקולים כנגד כל המצוה דהתם מדברים מעצם המצוה בעצמה ששקולה ככל המצות אבל בספרי בישיבת ארץ ישראל אין ראיה שמדבר כלל אם יש מצוה בישיבה אלא שהמקום גורם לכל התורה והמצות שמרוויח שמה כנגד כולם וא"כ אין ע"ז סתירה מדברי הש"ס גם רש"י והרמב"ם מצי סברי כדברי הספרי כי לא דברו מזה מאומה ולדינא אין נ"מ בזה. ואינו מובן לכאורה מהש הביא הרמב"ן ז"ל ראיה מדברי הספרי הלא הוא בעצמו בפי' החומש כתב אותו הטעם שהבאתי למעלה, ואולי אין כוונתו להכריח מדברי הספרי שקודם לזה סיים שיש מ"ע בישיבת ארץ ישראל כאשר הכריח זה מראיותיו הקודמים ושוב אח"כ הביא בסתמא דברי הספרי ולא כתב כלל שיש ראי' גם מדברי הספרי ויוכל להיות שהביאו רק לרווחא דמילתא שמלבד שיש ראי' דהוי מ"ע יש בזה עוד ענין חשוב יותר בדברי הספרי וכבר הבאתי מדברי הב"ח שדרך הפוסקים שעל מה שיש להם יסוד חזק מוסיפין בראיות אף שאינם עיקר כלל. ובסוף הקונטרס יתבארו יותר דברי הרמב"ן בזה. ועכ"פ זה וודאי שאין מזה קושיא על רש"י והרמב"ם וסייעתם, ומתורצים בעה"י כל הקושיות שהקשו על שי' רש"י והרמב"ן ז"ל.