ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן לג

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־14:37, 21 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "לג ויש להעיר עוד דהנה בגמרא ברכות דף ט"ו ע"א אמרו אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה. והנפקא מינה לקמיה אבל לאחוריו אפילו מיל אינו חוזר. ומינה מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל חוזר. וכן הוא הלשון ברי"ף וש"מ פחות ממיל הוא חוזר וכן הוא להלכה ברמב"ם פ"ד מה' תפלה ובשו"ע...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לג

ויש להעיר עוד דהנה בגמרא ברכות דף ט"ו ע"א אמרו אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה. והנפקא מינה לקמיה אבל לאחוריו אפילו מיל אינו חוזר. ומינה מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל חוזר. וכן הוא הלשון ברי"ף וש"מ פחות ממיל הוא חוזר וכן הוא להלכה ברמב"ם פ"ד מה' תפלה ובשו"ע או"ח סי' צ"ב. ועל כל פנים מבואר בזה בגמ' ובראשונים דכיון שאמר הלשון אפילו מיל הוי הוכחה לדינא דבקצת פחות מזה אין הדין כן דלשון אפילו הוי רבותא ואין לך בו אלא אותו הגבול. וא"כ גם במה שאמרו לעולם ידור בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם כיון שכתב הלשון אפילו הוי רבותא וגבול דלא יותר, דמקום שהוא גרוע מרובה עכו"ם לא אמרו לדור בארץ ישראל.

והנה מבואר בגמרא ובכל הפוסקים דהמינים והאפיקורסים שבישראל גרועים מעכו"ם שהרי בעכו"ם לא מעלין ולא מורידין ובאפיקורסים מורידין ולא מעלין כמבואר בגמ' עבודה זרה דף כ"ו וברמב"ם פ"י מהלכות עבודה זרה ופ"ד מהלכות רוצח ובפ' י"א מהלכות עדות שהם פחותין מן העכו"ם. וכן הוא בשו"ע יו"ד סי' קנ"ח וחו"מ סי' תכ"ה. והרמב"ם פ"י מהלכות עבודה זרה כתב הטעם שאפיקורסים גרועים מן העכו"ם בשביל שמסירין את העם מאחרי ה', ונראה הטעם בה בשביל שעלולים יותר מן העכו"ם להסיר לב העם מאחרי השי"ת וא"כ הדבר פשוט שגרע הרבה יותר לדור בעיר שרובה מינים ואפיקורסים מעיר שרובה עכו"ם, ובפרט בזמן התנאים שכבר בטלוהו ליצרא דעבודה זרה כמו שאמרו בגמ' עבודה זרה דף י"ז ריש ע"ב ניזיל אפתחא דעבודה זרה דנכיס יצריה ופירש רש"י ז"ל נשחט יצרא אנשי כנסת הגדולה בקשו רחמים ונמסר בידם והרגוהו, אלא שאף על פי כן חמיר ענין עבודה זרה, ומכל שכן במינות שמלבד שבעצם הדין חמיר מינות הרבה יותר מעבודה זרה כמבואר ברמב"ם בכמה מקומות, גם לא נתבטל יצרא דמינות, כי אדרבא אמרו ז"ל שאני מינות דמשכא, ומחמת רוב התגברות המינות ר"ל תקנו ברכת המינים, וא"כ במה שאמרו אפילו בעיר שרובה עכו"ם הודיעונו הגבול דבעיר שרובה מינים דגרע מעיר שרובה עכו"ם לא אמרו לדור בארץ ישראל וכמו שאין צורך להודיענו שם בגמרא ברכות דפחות ממיל חוזר אלא במה שאמר הלשון אפילו מיל אינו חוזר בזה שמעינן דפחות ממיל חוזר, כמו כן הוא בכאן דבמה שאמר אפילו בעיר שרובה עכו"ם בזה אשמעינן דבעיר שרובה מינים שגרוע מעכו"ם לא אמרו לדור בארץ ישראל ואין צורך להשמיענו יותר.

ואם כן לפי זה אפילו לפי דברי השל"ה הקדוש שלא היה נפקא מינא אז בזמן הבית לדבר מעיר שרובה עכו"ם מכל מקום הוצרכו להגיד זה כדי לידע הגבול במאמרם ז"ל שזהו השיעור ולא יותר, ונפקא מינא לידע שאין בכלל זה עיר שרובה מינים שזה ודאי הוי אף בזמן הבית כי ברוב הימים שבזמן הבית היה להם מלחמות עצומות עם הצדוקים שדינם כמינים כיון שאין מאמינים בתורה שבעל פה. ובתוס' ברכות דף ז' ע"א ד'ה ההוא מבואר שהצדוקים מורידין אותם ולא מעלין כדין מינים שגרועים מעכו"ם שלפי הגירסא דגרסינן התם עכו"ם ניחא להו מה שלא מעלין ולא מורידין אלא לפי הגירסא צדוקי נתקשו כיון שיש לצדוקי דין מינים שמורידין ולא מעלין יעיי"ש וא"כ נפקא מינה טובא במימרא זו גם בזמן הבית אף לדברי השל"ה הקדוש. – הנה כתבתי כמה תירוצים לתרץ דלא קשה מידי על האומרים שלא נאמרה מימרא זו אלא בזמן הבית, וכבר הבאתי שכן הוא גם משמעות דברי הזוה"ק אבל כבר כתבתי שלא באתי ח"ו להכריע בין הרים גדולים כי מי אנכי ולא באתי אלא לברר דעת כל הראשונים ז"ל בזה עד מקום שידי יד כהה מגעת, ולדינא יתבאר אי"ה בסוף הקונטרס.