ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן כח

כח

אלא שהרמב"ן ז"ל לשיטתו שכתב בפרשת אחרי (ויקרא יח, כה ד"ה והנה) הטעם דהדר בחוצה לארץ הוי כאלו עובד עבודה זרה, בשביל השרים. שארץ ישראל אינו תחת שום שר אלא תחת הקב"ה בעצמו, וחוצה לארץ הוא תחת השרים. ולפי טעם זה יוכל להיות שאינו תלוי בהממשלה, ושייך מימרא זו גם אחר החורבן. אלא שלא הבנתי, דכיון שהתרגומים שהמה מיונתן בן עוזיאל, והתרגום אונקלוס הוא מפי רבי אליעזר ורבי יהושע כתבו הטעם בשביל הממשלה, האיך כתב הרמב"ן ז"ל טעם אחר, וכי מצי פליג על התנאים. אלא שאפשר לומר שכתב זה לטעם נוסף ולא פליגי על התרגומים, אלא שתרווייהו איתנהו. וכן נראה מלשון הרמב"ן ז"ל בפרשת ואתחנן על הכתוב (דברים ד, כח) ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם וגו', שהביא הרמב"ן ז"ל לשון רש"י שהוא בשביל שעובדים לעובדיהם, וכתב על זה: וכבר פירשתי סודו, כי היושב בחוצה לארץ וכו' ומעשה ידי אדם מלמעלה למטה, כמו שהזכרתי בסדר אחרי מות, עכ"ל. ומבואר בזה דלא פליג על רש"י ז"ל שכתב ביאורו על פי התרגום, אלא שהוא ז"ל מפרש על פי סודן של דברים, כמו שבכל התורה כולה יש טעמים נגלים וטעמים נסתרים על פי סוד, ואלו ואלו דברי אלקים חיים.

ובאמת שלפי פשט הכתוב שאמר מעשה ידי אדם עץ ואבן אי אפשר לומר זה כלל על השרים, שבוודאי אינם מעשה ידי אדם, ואין לזה פירוש אלא לפי דעת התרגום ורש"י ז"ל שעובדים לעובדי מעשה ידי אדם עץ ואבן. אלא שהרמב"ן ז"ל רמז לתקן זה באומרו מעשה ידי אדם מלמעלה למטה, כמו שהזכרתי בסדר אחרי, וזה סוד נפלא. וכבר הזהיר אותנו הרמב"ן ז"ל בסוף פתיחת ספרו על התורה וזה לשונו: שלא לחשוב מחשבות בדבר מכל הרמזים שהוא כותב בסתרי התורה, ומודיע נאמנה שלא יושגו דבר ולא יוודעו כלל בשׂום שכל ובינה, זולת מפי מקובל חכם לאוזן מקובל מבין. והאריך עוד בזה, ואמר כי הסברא בהן אוולת רבת הנזקין, ואל יהרסו אל ה' לראות כי ה' אש אוכלה הוא קל קנאות, אבל יחזו בפירושו חידושים בפשטים ובמדרשים יקחו מוסר מפי רבותינו הקדושים בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך אל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך בל תשאל, במה שהורשית התבונן, שאין לך עסק בנסתרות, עכ"ל יעיי"ש שהאריך. ואם כן אי אפשר להתבונן במה שכתב על פי סוד, אבל מה שנוגע להלכה על כרחך ניתן להתבונן, ואם כן צריך להבין האיך אפשר ללמוד מקרא הנאמר בדוד על זמן הזה, כיון ששם היה גם הטעם שהלך מהשתעבדות למלכות קדושה למלכות עובדי עבודה זרה, מה שלא שייך זה עכשיו. ואף אם היה להרמב"ן ז"ל עוד טעם אחר בזה, אבל משם אין ראיה.

ואולי דעת הרמב"ן ז"ל דכיון שבברייתא שבש"ס סוף כתובות למד זה בתחלה ממה שנאמר (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים, ושם אינו מוזכר שום זמן, אלא תלה הדבר בארץ ישראל, משם נשמע שאין נפקא מינה בין זמן מן הזמנים, אלא בכל עת אם דר בחוצה לארץ הוי כעובד עבודה זרה שעוזב את המקום שהוא תחת הקב"ה בכבודו ובעצמו, והולך תחת השרים.

ומה שאמרה הברייתא אח"כ וכן בדוד הוא אומר כי גרשוני וגו' לא בא לומר שגם משם יש ללמוד כל הענין כולו כמו מפסוק הראשון שהביא, אלא בא לדַמותו שעל כל פנים בזה הם שווים - שדירת חוצה לארץ כעובד עבודה זרה, ומהפסוק הראשון למדין שהטעם הוא בשביל השרים.

ובתורת כהנים (בהר פ"ה) כתב תחלה על הכתוב (ויקרא כה, לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים - מכאן אמרו היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים. ואח"כ כתב: כל היוצא לחוצה לארץ כאלו עובד עבודה זרה וכן בדוד הוא אומר וכו', וכתב שם הקרבן אהרן, דמקרא קמא דכתיב לתת לכם וגו' אין ראיה אלא שהיושב שם מקבל עליו עול מלכות שמים, אבל אין ראיה שהיוצא משם הוי כעובד עבודה זרה, להכי איצטריך קרא דכתיב גבי דוד, דשם מבואר לאמר לך עבוד אלהים אחרים. אמנם בברייתא שבגמרא כתובות אינו מוזכר כלל לשון זה ששם מקבל עליו עול מלכות שמים, אלא זה שהיוצא משם הוי כעובד עבודה זרה. וכן בתוספתא (עבודה זרה פ"ה) אינו מוזכר כלל הלשון של קבלת עול מלכות שמים, וצריך לומר דסברי דהקרא דכתיב גבי דוד הוי גילוי מילתא גם על הקרא דלתת לכם וגו', שהכוונה היא דהוי כעובד עבודה זרה, ולכן נקטי החמור יותר, והקרא דלתת לכם הוי גילוי מילתא שאינו תלוי בזמן והני תרי קראי צריכים לזה מה שחסר זה גילה זה.

והרמב"ן בספר המצוות לא הביא אלא הך לימוד שכתב גבי דוד דכמה פעמים דרך הפוסקים לקצר בהבאת הכתובים, והביא רק מה שנאמר גבי דוד, כיון דשם מבואר בפירוש דהוי כעובד עבודה זרה, ואף דמשם אין ראיה על זמן הזה והוצרך גם לקרא קמא דכתיב לתת לכם וגו', מכל מקום הרבה פעמים מצינו כן בפוסקים שמביאין רק עיקר הענין, ולא הביאו כל הכתובים הנצרכים שסומכין בזה על לשון הש"ס. וכעין זה מצינו הרבה פעמים בדברי הרמב"ם ז"ל כנודע. כן יש לומר לדעת הרמב"ן.

אבל רש"י והתרגומים שלא הזכירו כלל אלא הך טעמא יען שמשתעבדים לעובדי עבודה זרה, נראה דלא סבירא להו טעם הרמב"ן. ואפשר לפרש גם הקרא דלתת לכם לפי טעם הנ"ל אף דכתב סתם, מכל מקום נתינת הארץ לישראל הוי בעת שנמסר בידם, והמה המושלים שצריכין אז לבער כל העבודות זרות מן הארץ, ועל כן אמר לתת לכם את ארץ כנען, שבעת שניתן לכם ארץ ישראל אזי - להיות לכם לאלקים, שאז היוצא משם הוי כעובד עבודה זרה, וטעמא חדא הוא בשביל רשות הממשלה, ואין זה כלל בשביל מצות ישוב ארץ ישראל. ועל כל פנים לא קשה מידי מזה על שיטת רש"י והרמב"ם וסייעתם, דשפיר מצי סברי כנ"ל.