ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן טו

טו

ובמה שכתב רש"י ז"ל דבר הלכה בוודאי דאין הפירוש בירור הלכה שהרי תורה לא בשמים היא, ובמסכת תמורה (טז.) שנשתכחו ג' מאות הלכות בימי אבלו של משה, ואמרו ליהושע שאל, אמר להם לא בשמים היא. וכן אמרו פנחס ואלעזר. ולא היה שום עצה אלא שהחזירם עתניאל בן קנז בפלפולו, ומבואר בפירוש ברש"י (עירובין מה. ד"ה הרי), דמידי דאיסור והיתר לא משייל באורים ותומים, אלא שהאורים ותומים מברר ענינים שעל ידם באים לידי קיום הלכה, וכעין מה שהבאתי מגמ' (יבמות עח:) ברעב שבימי דוד שלא ידעו החטא שגרם לזה ומה שצריכין לתקן, וגילה להם האורים ותומים אל שאול ואל בית הדמים, ולא בירר בזה הלכה חדשה כי ידעו הדין שצריך להספיד ושנעשה עולה להגבעונים, אך לאו אדעתייהו לתקן בזה ולא עלה על דעתם שזה גרם ככה. ועל ידי הידיעה מהאורים ותומים נתנו לב לדבר והתבוננו מה שצריך לתקן כדת של תורה.

וביומא (עה.) בשנים שבאו לפני משה לדין זה אומר עבדי גנבת וזה אומר מכרתו לי, אמר להם משה דינו לבקר משפט (לשון הכתוב ירמיה כא, יב), למחר אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון בידוע שזה גנבו, אם נמצא עומרו בבית רבו שני, בידוע שזה מכרו לו, וכן איש ואשה שבאו לפני משה לדין וכו' אמר להם דינו לבקר משפט, ונתברר אח"כ על ידי המן, ונתקשו בזה האיך אפשר לפסוק הלכה על ידי הנס שנעשה על ידי המן, הלא תורה לא בשמים היא. והברכי יוסף (או"ח סי' ל"ב) הביא על זה כמה פוסקים דספק במציאות אפשר לברר על ידי נבואה אמיתית אף שנוגע להלכה כי לא אמרו תורה לא בשמים היא אלא במה שנוגע לבירור הלכה, אבל לא במה שהוא רק ספק במציאות. ובכפ"ת שם מתרץ בענין אחר, ולא סבירא ליה חילוק הנ"ל. ועל כל פנים יש כמה ענינים שהיה צורך להתגלות מהאורים ותומים כדי לידע איך לבוא לידי קיום ההלכה. וצריך לומר מה שכתב רש"י ז"ל דבר הלכה דמיירי בכהאי גוונא, ואמר זה לאפוקי ממלחמה שבזה לא נתבטלה הבטחתו ית"ש כמו שנתבאר לעיל והיוצא לנו מזה שיש חיוב לדורות לשאול באורים ותומים טרם יציאה למלחמת הרשות. ולדעת הרמב"ן היא מצות עשה דאורייתא ויש בזה עוד אריכות דברים לא עת האסף פה. ועל כל פנים במלחמותיו של דוד מבואר בהדיא בגמ' ששאלו באורים ותומים ולמדוהו מקרא, ואם כן קשה טובא כנ"ל האיך אפשרות שהגיד האורים ותומים דבר שהוא נגד ההלכה.