דברי יואל מכתבים חלק ב/מכתבים שונים/מכתב מב
<< מכתבים שונים מכתב מא • דברי יואל מכתבים חלק ב • מכתבים שונים מכתב מג >>
רבינו בענוות קדשו מזכיר א"ע להוושע בדבר ישועה ורחמים
ב"ה, י"ג תשרי תשט"ז,
שלום וכט"ס אל כבוד ידידי הה"צ חו"פ יראת ה' היא אוצרו בנש"ק מאלים ותרשישים כקש"ת מוה"ר משה יצחק שליט"א[1].
אחדשת"ה באה"ר, הגיעני מכתבו גם הפתקאות, והשי"ת יהיה בעזרו ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה ועוד ינוב בשיבה טובה דשן ורענן לישב באהלה של תורה ועבודת השי"ת בבריות גופא ונהורא מעליא מתוך נחת והרחבת הלב, ויזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מצאצאיו ויו"ח ויתברך בגמ"ט בשנה טובה ומבורכת ויתקבלו תפלותיו ברחמים וברצון כאשר איותה נפשו הטובה.
ונא יזכור אותי גם להלאה בתפלותיו לעורר עלי רחמי שמים שאזכה לפקודה בדבר ישועה ורחמים בכל הענינים, והשי"ת ישמח את לבבי בתוך לבבות כל ישראל הנשברות והנדכאות, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
והנני ש"ב[2] ידידו דושת"ה באה"ר ואה"ע המצפה לרחמי שמים במהרה.
הק' יואל טייטלבוים
מ"ש בענין הת"ת דאנטווערפין, מעולם לא עלה בלבי ח"ו שום תרעומת עליו כי ידעתי בטח שכוונתו לשמים אלא שלא ספרו לי דברים כהווייתן, והשי"ת ינחינו במעגלי צדק למען שמו ית'.
הנ"ל
- ↑ ה"ה הרב הצדיק המפורסם ר' איציקל זצ"ל האדמו"ר מפשעווארסק באנטווערפן, כידוע ידידות גדולה שררה ביניהם, והרה"צ ר' איציקל עמד עם רבנו בקשר מכתבים מתמיד, ולמרות זקנותו המופלגת הי' רגיל לנסוע ממרחקים להסתופף בצל קדשו של רבינו, התקשרותו אל רבנו נמשכת מאז ומקדם בנסעו פ"א לארשיווא על הימים נוראים, עפ"י עצת רבו הגה"צ מקאלשיץ זצ"ל. ר' איציקל הי' רגיל תמיד לומר, שבטבעו איננו בעל בכי, אבל כששמע אז דרשתו של רבנו לפני תק"ש לא היה יכול להתאפק מלהוריד דמעות.
המכתב הזה נכתב בשנת תשט"ז, ור' איציקל הי' דר אז עדיין בפאריז. - ↑ רבנו כותב "ש"ב" כי זו' הרבנית של הרה"צ ר' איציקל זצ"ל היתה נכדת הגאון ר' צבי הירש גלאנץ אבדק"ק שינעווע חתן הגה"ק בעל אדב"ע, חתן הגה"ק בעל יש"מ.