דברי יואל מכתבים חלק ב/מכתבים שונים/מכתב י
<< מכתבים שונים מכתב ט • דברי יואל מכתבים חלק ב • מכתבים שונים מכתב יא >>
לרה"ק דקהל פעסט אודות פעולות הצלה בימי הזעם[1]
ב"ה,
אל כבוד הרבני הנגיד הקצין הגביר המפורסם מו"מ בתו"י חו"ב בנש"ק מאלים ותרשישים כש"ת מוה"ר פנחס דוד פריידיגער[2] נ"י.
אד"ש כמשפט, היות כי ידידינו הר' חיים ראטה נ"י סיפר לי אשר בטעות נאמר לכ"מ נ"י שלא קבלתי שום מכתב אף מר' חיים ראטה נ"י אודות המעות הידוע, וביקש ממני לכתוב האמת.
והנה האמת ניתן לכתוב אשר קבלתי מכתב מר' חיים ראטה נ"י בדבר המעות, אבל כבר באה אלי השמועה מבחוץ טרם שקבלתי מכתבו הנ"ל, והי' הדבר מפורסם בעת אשר עדיין לא הי' לי שום ידיעה, ומזה נצמח הטעות גם אח"כ שלא קבלתי שום מכתב, כי נשאר כן אצל קצת מהשומעים ששמעו זה בעת שהי' אמת הדבר, ובאה אלי השמועה מבחוץ ולא הי' אז שום מכתב, וגם אח"כ כשבא המכתב היו לי כמה תמוהות בדבר, ור' חיים ראטה נ"י בדברו עמי בקאלוב אמר לישב התמוהות, אבל לא יכולתי אז לפרש שיחתי כראוי שהי' בבהלה כי ירט הדרך[3] לנגדו ולנגדי, ורבים הי' שם שרצו לדבר עמי ענינים שונים בזמן הקצר שער המסילה, ואי"ה לכשיגיע לידי עוד איזה שליח נאמן יתבארו הדברים יותר פא"פ.
והשי"ת ירחם במהרה על פליטת עמו ישראל, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
והנני בזה ידידו דושת"ה באה"ר מכבדו ומוקירו.
הק' יואל טייטלבוים
- ↑ המכתב נכתב בחודש אדר שנת תש"ד, ימים אחדים קודם שנכנסו הגרמנים למדינת אונגארן. כידוע, בשנת תש"ב הוקם בבודאפעסט "ועד הצלה" לבוא לעזרת הפליטים ממדינת פוילין וסלאוואקיי שמצאו אז מקום מקלט במדינת אונגארן ובעיקר בעיר הבירה פעסט. בראש הועד עמדו מספר רבנים חשובים, פרנסי הציבור וראשי קהלות, שפעולות ההצלה התנהלו על ידם. רבינו הי' אז מראשי העומדים במערכה ובכל ב' או ג' חדשים הי' רגיל לנסוע לעיר פעסט לאסיפות חברי הועד לדון ולהתיעץ בענינים העומדים על הפרק, בשנת תש"ד כשסימני הכורת ר"ל נראו כבר במדינת אונגארן, הי' עיקר תפקידם של "ועד הצלה" לפעול כל מה שביכולתם למנוע גירוש היהודים מאונגארן תמורת סכום מעות של דמי כופר. הצוררים הגרמנים ימ"ש הסכימו אז ליקח דמי כופר אלף דולר לכל נפש. כמובן, שכל הסכום הנצרך לא היה אפשר לקבץ בין יהודי אונגארן לבד, וע"כ לבקשת "ועד הצלה" התחילו לשלוח מעות מאמעריקא (דרך מדינת שווייץ) לעזור בזה לפעולות ההצלה של תשלומי דמי כופר, המעות הגיעו ישר ל"ועד הצלה" ונתחלק על ידם לכופר עבור כל חוגי היהודים, בסוף חורף תש"ד הודיעו ראשי העסקנים מאמעריקא שנתקבלו מכתבים ממדינת אונגארן בתלונות כלפי "ועד הצלה" שהכספים אינם מתחלקים ביושר לדמי כופר עבור חוגי היראים כמו עבור שאר חוגים, וע"כ הם רוצים שכל חלוקת המעות תהי' תחת פיקוחו של "האדמו"ר מסאטמאר", והמשלוח הזה הם שולחים כבר ישר על שמו כדי למנוע כל צד סיכסוך בענין החלוקה.
ר' חיים ראטה שהי' מראשי העסקנים ב"ועד הצלה" שלח מיד מכתב לרבינו בשם ראשי קהל פעסט שהמעות הגיעו והם מחכים על תשובה עם הוראה כדת מה לעשות. אמנם מפאת סיבות שונות, לא הגיע המכתב בזמנו, ובי"כ ובי"כ נתפרסם הדבר מפה לאוזן שמחו"ל שלחו מעות שיתחלק ע"י רבינו, ומכיון שרבינו לא הי' לו עדיין שום ידיעה מזה, התחילו מרננים כלפי "ועד הצלה" על שלא הודיעו לרבינו מקבלת המעות, והגם שבינתיים כבר הגיע המכתב מ פעסט, אבל בחוץ כבר נתפרסם הדבר שלא הודיעו לרבינו כלום.
בינתיים נסתבב הדבר שרבינו נסע לקאלוב על יומא דהילולא של הרה"ק מקאלוב זי"ע, בהיות רבינו בקאלוב נפגש שם עם ר' חיים ראטה נ"י, ר' חיים מסר לרבינו כל הפרטים מענין משלוח המעות וגם בדבר השערורי' הנעשה על שהמכתב מפעסט לא הגיע לרבינו בזמנו, ועל זה סובב מכתבו של רבינו. - ↑ רה"ק דקהל פעסט, מראשי העסקנים כחבר "ועד הצלה" חתן הרב הגה"צ מפרעסבורג.
- ↑ באמצע השיחה ברחוב באו להגיד ששוטרים אונגארים, מסתובבים בעיר ומכים יהודים. רבינו הי' מוכרח להפסיק הענין ועזב תומ"י את עיר קאלוב.