דברי יואל מכתבים חלק ב/על משמרת הדת/מכתב א
<< דברי יואל מכתבים חלק ב • דברי יואל מכתבים חלק ב • על משמרת הדת מכתב ב >>
אודות שו"ב ששוחט בלי גאבעלא נגד תקנת הקהל
(מארשיווא שנת תרע"ג)
ב"ה,
שלו' וישע רב, אל כ"ק ידידי[1] הרב הגאון המפורסם, בערוגת הבושם, חסיד ועניו צדיק מושל ביראת אלוקים כק"ש מפארים כמוה"ר יודא ג"וו שליט"א האבדק"ק סאטמאר יצ"ו.
אחדשה"ט כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, הנני בזה לבקשו מענין המבוכה אשר נתהוה פה, היות כי ראו אנשי הגליל כי כל הכנסת הקהל אין לה שום חיזוק, באשר שהי' הדרך אך מה שנתנו כאו"א מכיסם ואין מזה שום כח וחיזוק, ע"כ התאספו אנשי הקהל וגמרו לעשות כמו בכל ערי ישראל שיהי' הכנסה מהגאבעלע ויש לזה חיזוק וכח השו"ב, שאסור להשו"ב לשחוט בלי הגאבעלע כפי תקנת הקהל.
והנה כל הגליל כאשר נשלח להם הפרטיקאל מהקהל קבלו עליהם הדבר, אמנם ישוב א' קיוויאשד אשר העיזו פנים בדבר ולא אבו שמוע, ויען שהשו"ב לא רצה לשחוט כי כן הי' התקנה שלא ישחוט השו"ב בלי גאבעלע, ע"כ התחכמו כל הישוב לילך לכפר זעליזשע והוא שוחט להם בלי גאבעלע, וגם מקפח פרנסת השו"ב מקיוויאשד כי כל פרנסתו מהתשלומין עבור השחיטה, וכשהם מביאין לזעליזשע הוא לוקח הכל, ולא נשמע עוד נבלה כזו בשו"ב להשיג גבול אחרים בלי שום טענה, וגם לקפח הכנסת הקהל ולילך נגד התקנה מהקהל והמרא דאתרא.
ע"כ אבקש את כהדר"ג שליט"א ישלח דברו אלינו למחות ביד עוברי עבירה, ולהזהיר את כל השוחט עבור אנשי קיוויאשד ולזרזו, שמי שח"ו יעבור ע"ז יהי' דינו כדין משיג גבול רעהו כנודע, ומחמת נחיצות הענין א"א להאריך יותר וספרי הפוסקים[2] בזה לא נעלמו מעיניו הבדולחים.
והנני בזה ידידו דו"ש צדקתו באהבה רבה.
הק' יואל טייטלבוים
- ↑ חיבה יתירה נודעת לו לרבינו מאת הגר"י גרוו"ד, כשהתישב רבינו בעיר סאטמאר תיכף אחר הסתלקות אביו זצ"ל, ונתלכדו סביבו תלמידים וחסידים, פנו כמה מתושבי העיר בשאלה להגאון הנ"ל אם ניחא לי' בזה כיון שהיא באתרי' דמר, ובענוות קדשו השיב להם, כמה אינשי דלא מעלי באים לעירנו ומעולם לא שאלוני ע"ז, ועכשיו שנזדמן לעירנו בנן של קדושים צדיק ות"ח, באים לבקש הסכמתי, היתכן. וכאות ידידות שלח את תלמידי הישיבה לעריכת שולחנות אצל רבינו בשבתות וימים טובים.
- ↑ נעתיק פה מה שמצאנו כתוב בכתי"ק של הגר"י גוו"ד בשלהי המכתב הזה, וכנראה שרשם לעצמו ראשי פרקים לסידור התשובה. וזל"ק:
ועיין תשו' רשד"ם ז"ל ח"א סימן קע"ה בשם גדולים לקרוא המשי גבול בשם רשע וכופר ואפילו בדיעבד שחיטתו פסולה, ונאמנים עלינו דברי כ"ק הגה"צ דארשיווע שהטילו הקהל איזה קצבה הנקראת גאבעללא על בני היישובים השייכים לקהל ההוא, ובוודאי כתורה עשו בזה כמבואר בח"ס חיו"ד סי' ח' (ה'), וחחו"מ סי' קט"ז שהטילו מס על היישובים בהסכמת חכם העיר ה"ה הה"ג, והגוזל בזה הוא גוזל את הרבים ומי שאינו משלם כחק הגאבעללא הוא גוזל את הרבים, והשולח מקיוויאשד לזעלישיע לשחוט גוזל את הציבור, מלבד מה שמשיג את גבול השו"ב דקיוויאשד נ"י וכפי מ"ש בתשו' מהרשד"ם בשם גדולים וש"ד לקרוא להמשיג ההוא בשם רשע וכופר ואפילו בדיעבד שחיטתו פסולה, ע"כ הריני נמנה עם הרב הגאון דארשיווא שקדמני לאסור איסור על השוחט של זעלישיע שלא ירים את ידו לשחוט בעד בעלי בתים מקיוויאשד נ"י וחלילה וחלילה כי עובר על ל"ת דהשגת גבול ומסייע לעבירה דרבים לגזול את הרבים ולהאכילם בשר פיגול שנאסר מגדולים וצדיקים בדורות הקודמים, ובח"ס חיו"ד סי' ט' המשיג גבול מקרי רשע ואסור וודאי לאכול משחיטתו, ובד"ח ח"ב סי' ח' וסי' י"ד ביותר דגם בהכפרים אם כל תקנותיהם עפ"י ממונים מרוב אותן היישובים אינם יכולים היחידים לשנות, והנה הקהל דק"ק ארשיווא הטילו איזה קצבה שנקרא גאבעללא על בעלי היישובים הסמוכים השייכים אליהם ומחזיקנא בי' בהגה"צ שבהסכמתו נעשה זאת, שבודאי כתורה עשו בזה… עכ"ל. להאיסור הנ"ל הצטרף גם הרהגה"צ ר' שאול בראך זצ"ל, שהי' אז אבדק"ק קראלי.