דברי יואל מכתבים חלק א/מכתבים שונים/מכתב כט

<< מכתבים שונים מכתב כח • דברי יואל מכתבים חלק א • דברי יואל מכתבים חלק א >>

בענין כתיבת פרשיות לתפילין, ועוד כמה ענינים שונים

ב"ה

שוכט"ס אל כבוד ידידי תלמידי הה"צ המאוה"ג חו"ב חו"פ בנש"ק כש"ת מוה"ר אברהם יצחק קאהן שליט"א בעיה"ק ירושלים תובב"א.

אחדשת"ה באה"ר כמשפט, היות כי בבוא מכתבו לכאן לא הייתי בביתי כי הייתי מחוץ לעיר לצורך רפואה, והגם שנשלחו המכתבים מהכא להתם אבל הי' סיבה בכמה מכתבים שנשארו פה ולא ראיתים עד הנה, וביום י"ג אלול בא לנגד עיני מכתבו בדבר שאלתו בפלוגתת הפוסקים שבפ' והי' אם שמוע בתפילין ושם כתב לאמר שביום ט"ו אלול יהי' בנו נ"י בר מצוה וצריך תשובה דחופה באופן שיהי' נגמרים התפילין ביום ט"ו, והיות שמעת ראיתי את מכתבו ביום י"ג אין שום מציאות שיגיע לשם תשובתי עד יום ט"ו, ובודאי עשה איזה הכרעה וכבר נגמרו התפילין, וא"כ אין עוד נ"מ כ"כ במכתבי למעשה אך ראיתי להשיב מפני הכבוד.

הנה בעיקר השאלה העתיק במכתבו הרבה גדולים שנחלקו בדבר, ויש לדבר בזה הרבה אך לא ראיתי להאריך בהענין כי מי אנכי להכריע בין ההרים הגדולים, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, אך זה אוכל לכתוב לו כי התפילין שלי המה של כ"ק אבא מארי הגה"ק זלה"ה שהי' מניחם כל הימים שאני זוכר, ולאחר פטירתו נפלו לי בירושה ומאז אני מניחם, והסופרים בסיגוט שראו התפילין הכירו הכתב שהוא של ר' שמואל סופר זלה"ה שהי' סופר מצויין בסיגוט ומפורסם בחסידות עצומה בימי זקיני הגה"ק מאוה"ג בעל ייטב לב זלה"ה, ובאלו התפילין אני רואה שנכתבו כשיטת הטורי זהב, וא"כ אני רואה שאבותי הקדושים זלה"ה נהגו למעשה כשיטת הטורי זהב.

מה שהביא מס' אהבת יונתן (פ' בלק) שם מבואר בפי' דמיירי בשעת מלחמת גוג ומגוג וזה יהי' אחר ביאת המשיח, ומ"ש שאין יודעין מתי יהי' מלחמת גוג ומגוג, הנה בפירוש אמרי' בגמרא (ע"ז ג') אין מקבלים גרים לימות המשיח וכו' אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן ובזרועותיהן, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם, כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים וכו', ומבואר שכ"ז יהי' אחר ביאת המשיח כמו שהוא בקרא יתיצבו על ה' ועל משיחו, ובזוה"ק (פ' בשלח דף נ"ח ע"ב) זמין קוב"ה לאחייא לכל אינון מלכין דעקו לישראל ולירושלים לאדרינוס ולנבוכדנצר וכו' ולשלטאה לו כקדמייתא וכו' וזמין קוב"ה לאתפרעה מינייהו באתגליא סחרני ירושלים וכו' ודא לזמנא דאתי משיחא כו', וברוח אפיך וכו' בהאי זמנא ולזמנא דמלכא משיחא ולזמנא דגוג ומגוג, וכן מבואר בכמה מקומות דמלחמת גוג ומגוג היא אחר ביאת חמשיה, הנה ברמב"ם (פי"ב מהלכות מלכים) מבואר שבתחילת ביאת המשיח יהי' מלחמת גוג ומגוג, אלא שהביא שם פלוגתא אם ביאת אלי' יהי' קודם מלחמת גוג ומגוג או עוד קודם ביאת המשיח, אבל במה שמלחמת גוג ומגוג יהי' אחר ביאת המשיח ע"ז לא הביא שום פלוגתא כי הוא פשוט בכמה מקראות ובכמה מקומות מדברי חכז"ל, ועד ביאת המשיח יהי' המלך המשיח בעצמו באדום כמבואר במד"ר סדר שמות פ"א סי' כ"ו) וז"ל ואף מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ וגו', ובגמרא פסחים (דף פ"ז ע"ב) צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות, ותנא דבי אליהו (פ"י) כתב על הא שפיזר הקב"ה את ישראל בין האומות בוודאי יודע הבעה"ב באיזה מקום יפקיד את כליו וכשיבוא בעה"ב לתוך הבית יביא את כליו עמו לתוך הבית וד"ל, ומה שהביא מאהבת יונתן שכתב על המימרא שבקרא דועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו, זה וודאי יהי' אחר ביאת המשיח שהרי כתבו ז"ל דועלו מושיעים המה המלך המשיח עם הז' רועים עמו, והובא זה גם ברד"ק ובמצודות שם, וכמו שמבואר באותו הקרא והיתה לה' המלוכה שאז יתגלה מלכותו ית"ש ככל העולם שזה יהי' אחר גמר התיקון שאחר ביאת המשיח וכ"ז פשוט ומבואר.

מה ששאל בדבר השילומים מארץ אשכנז, גם אנכי אין דעתי נוחה מזה, והי' אנשים שנמנעו מלבקש יען שהכירו בי שאין לי קורת רוח מזה, אמנם אעפי"כ לא ראיתי למחות בהמקבלים כי יש גם סברות לכאן ולכאן ואי אפשר להאריך בזה בכתב, גם אין לי פנאי לאריכות ואעפי"כ קשה להגיד החלטה, ואמרו חכז"ל (משלי) אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך כאחותך שהיא אסורה תאמר ואם לאו אל תאמר, ובגלל זה נמנעתי מלדבר דבר בזה.

מה ששאל אם לומר בליל שבת קודש לסעדא בהדה, מי אנכי להשיג בנסתרות, וכפי הנראה בסידורים ובדבריהם הקדושים זלה"ה משמע לומר בליל שבת קודש בהדה לשון נקיבה וביום בהדי' לשון זכר.

והנני מברכו בכוח"ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, והשי"ת יהי' בעזרו שיזכה לישב באהלה של תורה ועבודת השי"ת מתוך נחת והרחבת הלב ויזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מבנו היקר שנעשה בר מצוה ומכל צאצאיו ויו"ח, ויתמלאו כל משאלות לב בו לטובה כחפצו הטוב וכלו"נ ידידו דושת"ה באה"ר מצפה לשמוע ממנו אך טוב כה"י.

הק' יואל טייטלבוים