דברי יואל מכתבים חלק א/על חומותיך ירושלים/מכתב ז

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־20:37, 15 ביולי 2026 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (ייבוא אוטומטי – דברי יואל מכתבים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< על חומותיך ירושלים מכתב ודברי יואל מכתבים חלק אעל חומותיך ירושלים מכתב ח >>

תשובה מאהבה על הכרתרתו בתואר "נשיא העדה"

בעיה"ק ת"ו[1]

ב"ה, א' אמור, ב"ך יברך ישראל, תשי"א

מועדי ה' הנועדים אל ה' ודרכיו האמיתים מגידים, וקדושתו יתב"ש מייחדים, היראים והחרדים, המה השרידים, אשר ממפירי דת תוה"ק המה נפרדים, העדה החרדית, השתולה בעיקרי היסודות, של תורה וחסידות, השי"ת יצילם ממים הזידונים, ויעלם מעלה מעלה דשנים ורעננים, לנטוע נטעי נאמנים, להשי"ת ולתורתו הקדושה, להרחיב גבול הקדושה, במדה גדושה, עדי ירחם השי"ת על עמו ועל ארצו ותחזינה עינינו במהרה, בשובו לציון המעוטרה, בכתרה של תורה וטהרה, בב"א.

אדשת"ה באה"ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, הגיעני מכתבכם אשר בו עיטרתם אותי בתואר נשיא העדה ותשואת חן לכם על כוונתכם לכבדיני בזה, אבל למעשה לא ידעתי מה ראיתם על ככה ומה הגיע אליכם לעשות בדבר זה, אם בעצה והדרכה, הצרי אין בגלעד הלא אתכם הביד"צ גדולי התורה והיראה[2] ועל גביהם הרבנים הגאונים המפורסמים המצויינים בדרכם בקודש[3] ורואים את אשר לפניהם שם במקומם, ואנכי ממרחק בגולה אחר גולה, בארעא חשיכה ואפילה, ואם בהשתדלות כשאני לעצמי מה אני ואין בכחי לעשות מאומה[4] והנני פה בדעה נפרדה, בהמדינה המשובשת בגודל המדה, והאלקים הרועה אותי מעודי, יודע צערי ומעמדי, והשי"ת ירחם עלינו, ומאפילה לאורה יוציאנו, ותחזינה עינינו, בשמחת ציון עיר קדשינו, במהרה בימינו.

והנני ידידכם דושת"ה באה"ר עומד ומצפה לרוב הצלחתכם, כו"ח בלב נשבר ונדכה, ולישועת השי"ת מחכה.

הק' יואל טייטלבוים

  1. מאז קום המדינה רבו הנסיונות מיום ליום באה"ק, ונתחדשו גזירות לעקירת הדת, ראו אז ראשי ומנהיגי "העדה החרדית" בעיה"ק את גודל הצורך להיות קשור אל רבינו שבגולה וליהנות מאור השפעתו הגדולה, בעצה והדרכה בגשמיות ורוחניות, ולאור זה הכתירו אותו בתור "נשיא העדה".
  2. הרבנים הגאוה"צ: רבי פנחס עפשטיין, רבי ישראל יצחק רייזמאן, ורבי דוד יונגרייז.
  3. ה"ה הגאון מבריסק רבי יצחק זאב סאלאווייציק שהוכתר כרבה הראשי של היהדות החרדית בא"י, והגאון רבי זעליג ראובן בענגיס שהוכתר כרבה של ירושלים עיה"ק, הנזכרים במכתב ד'.
  4. אף שרבינו מרוב ענותנותו השיב שאין בכוחו לעשות מאומה, בכ"ז נשא על שכמו הטהור את משא העדה אשר בעיה"ק, ולא הסיח דעתו הימנה.