דברי יואל מכתבים חלק א/מלחמת ה'/מכתב כב
<< מלחמת ה' מכתב כא • דברי יואל מכתבים חלק א • מלחמת ה' מכתב כג >>
הצטרפותו לפס"ד של גדולי אה"ק באיסור גיוס בנות[1]
ב"ה,
בהיותי בירושלים עיה"ק ת"ו הראו לפני את הפס"ד מהביד"צ שבירושלים ועוד רבנים גאונים מפורסמים מיקירי קרתא דירושלים, אשר כתבו דעת תורה בדבר גיוס בנות, ודבריהם אינם צריכים חיזוק, אך כיהודא ועוד לקרא הנני ג"כ סניף לאריות, ומי רואה את אלו יוצאים ולא יצא ללחום עמהם נגד הגזירה הנוראה הנ"ל אשר נגזר על בנות ישראל, ומימות עולם לא הי' גזירה רעה ומרה כזאת על ישראל, גם עכשיו בעוה"ר בעיקבתא דמשיחא בגלות המר והנמהר ר"ל לא הגיע אלינו כזאת מסוף העולם ועד סופו כי אם בארצינו הקדושה, וצווח הכתוב והיתה עת צרה ליעקב אשר כמוה לא נהייתה, אבל אוי לנו שכך עלתה בימינו, הרחמן הוא יצילינו מכל גזירות קשות אכזריות, וישמח את לבבינו בשמחת ציון וירושלים.
באעה"ח ד' לס' ושמר ה' אלקיך לך התשי"ב לפ"ג, פה חיפה טרם יצאתי מגבול ארה"ק, בלב נשבר ונדכה, ולישועת השי"ת מחכה.
הק' יואל טייטלבוים
- ↑ עם קום המדינה יצאה הגזירה הנוראה של גיוס בנות ושירות לאומי, ותיכף ומיד קמו הרבנים הגאונים באה"ק ובראשם ביד"צ של "העדה החרדית" והגאב"ד הגרי"צ דושינסקיא ופסקו שגיוס בנות הוא אביזרייהו של גילוי עריות, ודינו ביהרג ואל יעבור, ובזה הצילו את בנות ישראל הכשרות מליפול בפח זו טמנו להם. בשנת תשי"א ניסו הציונים להוציא לפועל חוק גיוס בנות בכח, ואז גזרו גדולי אה"ק תענית ציבור ויום תפילה על ביטול הגזירה, גם רבינו עם גדולי חו"ל הכריזו אז את יום ה' כ"ח אדר שני ליום תפילה בכל הישיבות בארה"ב לביטול גזירה זו (ראה מכתב הקודם) ואז נדחה הגזירה לשעה.
בהיות רבינו באה"ק בקיץ תשי"ב בקשו ממנו גדולי ישראל שיצטרף לאיסור זה, לבטל גזירה נוראה זו.