דברי יואל מכתבים חלק א/על משמרת הדת/מכתב כ

<< על משמרת הדת מכתב יט • דברי יואל מכתבים חלק א • על משמרת הדת מכתב כא >>

בנדון התחברות שתי קהלות שאין תקנותיהם שוות^[1]

ב"ה

שלום וכט"ס אל כבוד הרבני היקר מו"מ בתו"י מו"ה משה יהושע נ"י^[2].

הגיעני הפיתקא עם פ"נ חמש מאות לעי ששלח ע"י חמיו נ"י, והשי"ת יהי' בעזרו ויצליחהו בכל דרכיו ובכל עסקיו, ויזכה לגדל את צאצאיו ויו"ח ע"ד התורה והיראה מתוך נחת והרחבה ויתמלאו משאלותיו לטובה.

גם הראה לי כבוד חמיו נ"י^[3] את המכתב הארוך שכתב בדבר מה ששואל ומסתפק אודות התחברות הקהילות, הנה מה אוכל לידע ממרחק בעניני קהילות אשר אין לי שום היכרות במעמדם ומצבם, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אמנם בדרך כלל כבר העיד הנסיון ברוב מקומות שבישראל כי ההתחברות עם אותן שאינם שומרים דתוה"ק כראוי לא טוב הוא, וזה גרם קילקול כל הדור בעו"ה, ואף הדור דעה שקבלו התוה"ק במעמד הר סיני ומשה ואהרן היו המנהיגים עכ"ז ע"י הערב רב נתקלקלו הרבה ועשו את העגל, גם גרמו הרבה מחלוקת וצרות והירוס הדת ר"ל, וחכז"ל הזהירו הרבה הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, וק"ו בדור השפל הזה בעו"ה אשר ברור שע"י התערובות נתקלקל הכל, ואך כשהיראים והחרדים המה לעצמם אז ביכולתם לתקן קצת בשלום והשקט, והמה מתגברים והולכים לא זולת, כן הוא האמת הברור בדרך כלל, אבל כבר כתבתי שלא אוכל לכתוב בפרטיות למדינות רחוקות ולקהילות שלא שמעתי ולא ראיתי אותם כלל, והשי"ת ינחהו במעגלי צדק למען שמו באמת בלי שום נגיעה, יורהו ה' דרך האמת.

והנני ידידו דושה"ט באה"ר.

הק' יואל טייטלבוים

↑ שיטתו האיתנה של רבינו שקהלות היראים יהיו נפרדים לעצמם היה אצלו יסוד נאמן ואבן פינה בכל עת מצוא.
↑ המכתב הזה נכתב בשנת תרצ"ט לר' משה יהושע פערל איש חשוב ובעה"ב נכבד מעיר קליינווארדיין תלמיד הגה"ק בעל ערוגת הבושם, שהי' דר כבר באמעריקא הרבה שנים לפני המלחמה. בשנת תרצ"ו יסד ביהמ"ד מיוחד באיסט סייט לאנ"ש היראים שבאו אז מארצות איירופא. עם התיסדות הביהמ"ד התקין ג' תקנות קבועות: א) העובר לפני התיבה בשבת ויו"ט צריך לטבול מקודם. ב) מי שאשתו הולכת בשערות (אייגענע האר) אפילו הם מכוסים לגמרי אסור לו להתפלל לפני התיבה. ג) ש"צ העובר לפני התיבה אסור לו לגלח זקנו אפי' במקצת. וכל התקנות הנ"ל קבלו עליהם כל המתפללים לאשר ולקיים. בינתיים הגיע לאמעריקא רב גדול ונכבד מחשובי הרבנים באיירופא ויסד לו לעצמו קהלה מיוחדת בנוא יארק, והיות שבית מדרשו של רמ"י הנ"ל באיסט סייד הלך וגדל, ע"כ בשנת תרצ"ט החליטו עפ"י הצעת כמה בע"ב חשובים לקבל את הרב הנ"ל למרא דאתרא גם בבית מדרשם. הרב הנ"ל קיבל ע"ע את משרה הרבנות, אבל היות שבקהלתו לא היו התקנות הנ"ל נהוגין כלל ראה ר' משה יושע חשש עצום שהתקנות שנתקנו מכבר בבית מדרשו יבוטלו ע"י התחברות הקהלות ולא רצה בשום אופן לבטל את התקנות הקבועות שנתקנו בשעת התיסדות הביהמ"ד, ותומ"י ערך מכתב לחותנו ר' רפאל יצחק יוצקאוויטש מדעש שיפנה אל רבינו בשאלה זו כדת מה לעשות, וע"ז סובב מכתבו של רבינו.
↑ ר' רפאל יצחק יוצקאוויטש מדעש, תלמיד מובהק למרן הגה"ק בעל קדושת יו"ט.

[1] שיטתו האיתנה של רבינו שקהלות היראים יהיו נפרדים לעצמם היה אצלו יסוד נאמן ואבן פינה בכל עת מצוא.

[2] המכתב הזה נכתב בשנת תרצ"ט לר' משה יהושע פערל איש חשוב ובעה"ב נכבד מעיר קליינווארדיין תלמיד הגה"ק בעל ערוגת הבושם, שהי' דר כבר באמעריקא הרבה שנים לפני המלחמה. בשנת תרצ"ו יסד ביהמ"ד מיוחד באיסט סייט לאנ"ש היראים שבאו אז מארצות איירופא. עם התיסדות הביהמ"ד התקין ג' תקנות קבועות: א) העובר לפני התיבה בשבת ויו"ט צריך לטבול מקודם. ב) מי שאשתו הולכת בשערות (אייגענע האר) אפילו הם מכוסים לגמרי אסור לו להתפלל לפני התיבה. ג) ש"צ העובר לפני התיבה אסור לו לגלח זקנו אפי' במקצת. וכל התקנות הנ"ל קבלו עליהם כל המתפללים לאשר ולקיים. בינתיים הגיע לאמעריקא רב גדול ונכבד מחשובי הרבנים באיירופא ויסד לו לעצמו קהלה מיוחדת בנוא יארק, והיות שבית מדרשו של רמ"י הנ"ל באיסט סייד הלך וגדל, ע"כ בשנת תרצ"ט החליטו עפ"י הצעת כמה בע"ב חשובים לקבל את הרב הנ"ל למרא דאתרא גם בבית מדרשם. הרב הנ"ל קיבל ע"ע את משרה הרבנות, אבל היות שבקהלתו לא היו התקנות הנ"ל נהוגין כלל ראה ר' משה יושע חשש עצום שהתקנות שנתקנו מכבר בבית מדרשו יבוטלו ע"י התחברות הקהלות ולא רצה בשום אופן לבטל את התקנות הקבועות שנתקנו בשעת התיסדות הביהמ"ד, ותומ"י ערך מכתב לחותנו ר' רפאל יצחק יוצקאוויטש מדעש שיפנה אל רבינו בשאלה זו כדת מה לעשות, וע"ז סובב מכתבו של רבינו.

[3] ר' רפאל יצחק יוצקאוויטש מדעש, תלמיד מובהק למרן הגה"ק בעל קדושת יו"ט.

[1]

[2]

[3]

דברי יואל מכתבים חלק א/על משמרת הדת/מכתב כ

תפריט ניווט

חיפוש