ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קע
קע
ומה שאמר עוד (שבת קלח:) דבר ה' זו הקץ בודאי שאין כוונתו על התגלות זמן הקץ, שזה לא היה מעולם, אבל זה הוה ידעינן ודאי חומר האיסור של דחיקת הקץ ועד היכן הדברים מגיעין להיות נשמר מקץ של שקר בכל אופן ואופן, גם ידעו הסימנים הברורים, הן לדעת הרמב"ם בהלכותיו שאי אפשר לגאולה בלא תשובה של כל ישראל, והן לדעת המהר"ל שהוא כדעת רוב הראשונים וסתמא דגמרא שאי אפשר בלי ביאת אליהו מקודם ויש עוד סימנים ברורים שלא ראיתי להאריך בהן מיראת האריכות כל כך כי די במה שכתבתי,
וזה ודאי מה שהוא בלא תורה כלל אלא על ידי המסיתים והמדיחים למינות ואפיקורסות ועקירת כל התורה חס ושלום שזה ודאי מרחיק את הקץ בלא ספק וצריך לברוח מזה יותר מהבורח מן הארי הרודף אחריו להורגו ולא חס ושלום להשתתף עוד בדבר או ליתן איזה חיזוק אף בדיבורא בעלמא ולחשוב חס ושלום מחשבת פיגול כל כך על האסון הנורא ההוא שיש בו מעניני הקץ שטעות גדול ונורא כל כך בעניני הקץ לא עלה על לב מעולם, זולת בימינו אלה בעונותינו הרבים, שכל כך הגיע שכחת התורה לטעות בדבר ברור כזה שהוא באמת הפלא ופלא, האיך נתעוורו עיניהם כל כך כדרשת רב על הכתוב והפלא ה' וגו' הפלא ופלא.
ומה שאמר עוד (שם) דבר ה' זו נבואה, הנה כבר סתם הרמב"ם ז"ל באגרת תימן שזה ודאי שקודם הגאולה תחזור הנבואה לישראל, וכן כתב בהלכותיו שהמלך המשיח יהיה נביא גדול יותר מכל הנביאים עד קרוב למשה רבינו ע"ה, וזה ודאי אי אפשר כי אם על ידי קיום כל התורה בשלימות, ואין מקום לטעות שיהיה איזה ענין של גאולה על ידי הפרת התורה חס ושלום. וגם שאף בכתבי הנביאים שבידינו המה אומרים פשטים זרים של שקרים וכזבים להפוך דברי אלקים חיים, ולא ראיתי להאריך להעתיק כל דברי הבליהם, כי אין קץ לדברי רוח, אבל כל זה הגיע לדורינו מחמת שכחת התורה. והמסתכל בדעת אמת דברים המפורשים בנביאים בכמה פסוקים אין מספר, אי אפשר שיבוא לידי טעות מר כזה.
ואם כן כל השלשה דברים שחשב רבי שמעון בן יוחאי בקרא דישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו הכל חד הוא, שבא רק משכחת התורה, אלא שהוסיף לכתוב בפרטיות אלו השני דברים הקץ והנבואה להודיע שעל ידי שלא ימצאו הלכה ברורה כדת של תורה יגיע הטעות אף בדבר הקץ והנבואה כמו שכתבתי, מה שבדורות הקודמים לא היה מציאות לשער זה בשכל אנושי, שחכמינו ז"ל גילו לנו מדברי הנביאים מה שאנו רואים עכשיו בעונותינו הרבים בחוש, ואוי לדור שכך עלתה בימיו.
ואין לנו אלא להסתכל בעקבות הראשונים ומינה לא נזוע, הגם שהמושפעים מהדור ההוא אשר בו שכחת התורה רחמנא ליצלן המה מהפכים גם דברי הראשונים ותולין בוקי סרוקי גם בהם, מה שלא היה ולא נברא, כמו שאומרים גם פירושים זרים בפסוקים ובמאמרי חז"ל ובשאר ספרן של צדיקים, אבל למבקשי האמת אשר אינם מתחשבים כלל עם השפעת כל הדור ההוא ורוצים לידע דעת הראשונים, להם פסיעותיהם ועקבותיהם עדיין ניכרים, כמו שכתב רש"י ז"ל. ועל זה באה ההבטחה כי לא תשכח מפי זרעו כמבואר לעיל.
ואמרו חכמינו ז"ל (מו"ק י"ז ע"א) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו, ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו, ונראה הכוונה כי בודאי הראשונים המה כמלאכים שעל כן אף שבעצם מצב כל דורינו רחוק בתכלית הריחוק ממצב הראשונים זלה"ה, מכל מקום כיון שדבריו כדברי הראשונים זלה"ה על כל פנים יש לו בלימוד ההוא דמיון לדברי הראשונים כמלאכים, והוי בלימוד הזה על כל פנים דומה למלאך ה' צבאות, ולכן תורה יבקשו מפיהו. ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו, שלא ליפול בהשפעות החדשים שמקרוב באו לא שערום אבותיהם. הארכתי קצת במצב דורינו, אבל הרבה יותר ממה שכתבתי יש בהענין אלא שאי אפשר להביא הכל על הכתב, גם לא אוכל להאריך כל כך ישמע חכם ויוסיף לקח (משלי א' ה').