דברי יואל מכתבים חלק א/על משמרת הדת/מכתב ב

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־20:24, 15 ביולי 2026 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (ייבוא אוטומטי – דברי יואל מכתבים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< על משמרת הדת מכתב אדברי יואל מכתבים חלק אעל משמרת הדת מכתב ג >>

במניעת ריקודי תערובות בשמחת נישואין[1]

ב"ה,

הנה שמענו ותרגז בטננו לגודל הפירצה אשר בגלילות האלה בעוה"ר שביום שמחתכם ושמחת צאצאיכם הנה השמחה נהפכה לתוגה רח"ל, אשר נאספין בחורים וגם בתולות והשטן מרקד ביניהם, שכבר כתב הב"ח ז"ל (אהע"ז סי' ס"ב) שבשמחה שיש תערובות אנשים ונשים אין לומר שהשמחה במעונו, כי אוי לשמחה רעה ומרה כזו אשר נודע אצל כל יודע ספר שכל הרעות שבגוף ובנפש נמשכין מעבירות כאלו רח"ל. ובישמח משה (פ' תבא) כתב שאחר החקירה נתודע לו שאך עון זה הוא הגורם אריכת הגלות המר, והחיוב על כל אנשי הישוב בעת שנאספין שם תערובות כזה להקהל ולעמוד על נפשם נגד הפושעים האלה החטאים בנפשותם, וצריך ללחום נגדם יותר ממה שצריך ללחום נגד שודדי לילה, למען לא יביאו עליכם הרעה ח"ו, והלא די לנו בהצרות אשר כבר חלפו ועברו על ראשינו, ועוד קמו תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף ה' חלילה וחס, ואוי להם לאביהם של בניהם ובנותיהם של אלו שאין מוחים להם בכל נפשם ומאודם נגד דברים רעים ומרים כאלו, הלא את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש התאוה לאלהים אחרים רח"ל, שריפת גוף ונפש לעוה"ז ולעוה"ב ח"ו, ואף אותן הבחורים שאין מרקדין עמהם רק עומדים שם לראות וליראות הם כמותם, וכבר אמרו (סוטה מ"ח ע"א) זמרי נשי ועני גברא כאש בנעורת.

אחי ורעי הלא ידעתי אתכם כי עדיין מאמינים אתם בד' ובתורתו הקדושה, והאיך יערב לבכם למרוד כ"ב בשאט נפש נגד השי"ת ותורתו הקדושה, והאיך לא יעלה מורא על ראשיכם מנקמתו הגדולה של קל קנא ונוקם אשר עתיד לנקום נקמתו ונקמת ישראל מכל המצירים ומעיקים להם, ואין זה אלא שהיצה"ר מסמא עיניכם כ"כ, ולמה לא תתבוננו ולא תשימו לב לסכנות גדולות כאלו, שובו שובו מדרכיכם הרעים ולא תמותו גם אתם גם בניכם מיתת גוף ונפש רח"ל.

ולאיש אשר אלה לו שכבר נכשל בחטאים המרים האלו האיך יתן מעדנים לנפשו ומרגוע לרוחו ומה תקנה יש לו על רוב חטאיו אשר כבר עבר, ופשעיו אשר גבר, אם לא בתשובה שלימה לפני מלך מוחל וסולח, וידוע כי עיקר התשובה היא עזיבת החטא ולהשיב רבים מעון באותו עון אשר חטא, ובמה שחוטאים בו מתרצים, ולזה תקנה גדולה לנפשם אשר ממש ימסרו נפשם למנוע תערובות כזה וללחום נגדם בכל עוז ותעצומות, ובכל הישובים צריכים לבקש תחבולות גדולות באיזה אופן למנוע הדבר, וצריך לרדוף הנערים האלו וגם אביהם של הבנים והבנות האלו, אשר אין מוחין ביד בניהם ובנותיהם כראוי בכל מיני רדיפות, ולהבדילם מעדת ישראל ומכל החברות ולא לצרפם לכל דבר שבקדושה ולא לקראתם לס"ת כי מורדים המה בה' ובתורתו הקדושה, ופשיטא שאסור לשום אדם מישראל להיות מסייע ידי עוברי עבירה להשכיר להם דירה לתערובות כזה, וכל מי שמשכיר ביתו לזה הבדל יבדלו אותו מכל חבורות ישראל כמו אלה הרשעים שהתחברו לדבר עבירה, ואם רואין שא"א למנוע הדבר אם לא שלא יקחו כלל שום כלי זמר להחתונה, החיוב למנוע גם לקיחת כלי זמר, כי עיקר שמחת חתן וכלה הוא שלא יצמח משמחתם אבדון גוף ונפש ועבירות רעות וחמורות רח"ל, ואם החתן והכלה יראים מהשי"ת ישמחו בזה כעל כל הון אם ינצלו מענין רע ומר כזה, ומהראוי למחות להבתולות שאחר החופה לא ילכו כלל להחתונה, שזה גרם גדול לצמיחת הדבר, ובפרט שלא להכין מקום מיוחד לריקוד הבתולות שזה גרמא בניזקין מאוד לעת כזאת, ומוטל זה על האבות באיזה אופן להדריך בניו ובנותיו שלא יחללו השם ח"ו. וכללו של דבר צריכין אנשי הקהל לתת לב להענין בכל אופן ואופן עד שימנעו הדבר ולא יזכר ולא יפקד עוד ובזה יזכו להיות מהזוכים ומזכים את הרבים.

אנא חוסו נא על נפשותיכם ונפשות כל בית ישראל האומללים השוכנים בגלילות האלו ולא תצמיחו ביניהם שורש פורה ראש ולענה כזה, ותזכו לחיי נחת ושלום, מהשי"ת הנאמן לשלם שכר טוב לכל הכובשים את יצרם מעבירות רעות, ותזכו לרב טוב הצפון לבית ישראל ולגאולה קרובה בגוף ונפש בבי"א.

בעה"ח היום יום חמישי פרשת ואתה תצוה את בני ישראל י"ג אדר ראשון העטר"ת לפ"ג פה ארשיווא יע"א.

הק' יואל טייטלבוים

  1. נכתב בשנת תרפ"ד, וכאן המקום להביא עובדא השייכת למכתב זה, שרבינו בכבודו ובעצמו הלך פ"א למחות בנישואין שהתקיימו שם ריקודי תערובות, והבריונים רצו להכות את רבינו עד שהוכרח לברוח דרך חלון, וראש הבריונים קיבל עונשו, במיתה חטופה ר"ל תוך כמה ימים, ומאז המה ראו כן פחדו מלכוות בגחלתו של רבינו.