ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קסח
קסח
ולפי זה יש לומר שאין שום פלוגתא בזה בין התנאים אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, וכבר הביא במבוא התלמוד הנדפס סוף מסכת ברכות בקיצור כללי התלמוד שם בשם הר"ן שכאשר נראה אמוראים שסובל מאמרם לומר שאינם חולקין אף על פי שהוא דחוק קצת אין לנו לומר שחולקים, דכלל גדול הוא אפושי פלוגתא לא מפשינן, עוד הביא דאף שעל פי הרוב בשאומר בלשון פלוני אומר הוא חולק, מכל מקום מצינו לפעמים שאומר בלשון פלוני אומר והוא לא חולק, ועיין בחידושי הרשב"א (המיוחסת להריטב"א) מסכת סוכה דף כ"ה שאמרו שם (ע"ב) בגמרא ר' יצחק אומר ואף על פי כן כתב הרשב"א (שם ע"א ד"ה והא מהכא) שאין בזה פלוגתא דכולהו תנאי הכי סברי ורבי יצחק הוא דמפרש להו, וכן הוא בכמה מקומות בש"ס. והנה בכאן אין שום דוחק כלל אם נימא דלא פליגי אלא אדרבה מיושבין כל הקושיות שכתבתי ברווחא אם אין בזה שום פלוגתא, דהנה בכאן אמר רבי שמעון בן יוחאי הלשון חס ושלום שתשתכח תורה מישראל. ובספרי הוא בלשון אחר בפרשת עקב פיסקא מ"ח רבי שמעון בן יוחאי אומר עתידה תורה שתשתכח מישראל, והלא כבר נאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא איש פלוני אוסר ואיש פלוני מתיר וכו' ולא ימצאו דבר ברור, ומזה נראה שרבי שמעון בן יוחאי עצמו אמר אותו הלשון שבברייתא עתידה תורה שתשתכח מישראל, הגם שיש מפרשים שהוא בלשון בתמיה, והיא מחמת הקושיא שבגמרא אין הלשון כן, אבל לפענ"ד יותר מסתבר לפרש כפשוטו שרבי שמעון בן יוחאי קורא לזה שלא ימצאו הלכה ברורה שכחת התורה, דכיון שלא יוכלו לידע דעת תורה הוי זה שכחת התורה, ומה שאמר כי לא תשכח מפי זרעו יתבאר להלן.
והנה יותר מזה הוא בזוהר חדש במדרש הנעלם דף י"ג ע"א (דפוס מונקאטש) וזה לשונו באותה שעה בכה רבי עקיבא אמר ליה על מה קא בכית, אמר לו אוי לדור שיהיו יתומים ממך, אמר ליה אל תאמר כך אלא ווי לדור שיהיו יתומים בלי אב, בלי חכם מורה ולא תלמיד הוגה, וימים יבואו שכל הדור יהיו חצופים ועזי פנים ותשתכח תורה ואין דורש ואין מבקש, והמתעורר לבו בתורה יהיה נבזה וחדל אישים ווי לדרא ההוא כד ייתי ההיא דרא, אמר ליה לית דרא ההיא מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, כד אינון רכיכין בלבד וכד אינון קשישין אורייתא משתכחת מנהון, וכן הא דאר"י מאי דכתיב (שמואל א' א' כ"ז) אל הנער הזה התפללתי הוה ליה לומר אל הבן הזה התפללתי, אלא אמרה חנה יהי רצון שבשעה שיגדל ישתדל בעבודת המקום כמו עכשיו שהוא נער וכל אדם שיזכה להיות בזקנותו כמו בנערותו יזכה למעלת שמואל הנביא וכו' יעיי"ש. והגם שזה מימרא דרבי אליעזר לרבי עקיבא אבל כל דברי הזוהר נשנו בבית מדרשו של רבי שמעון בן יוחאי וכמה הפליגו בשכחת התורה שבדור האחרון ואינו מזכיר כלל שיש איזו פלוגתא בדבר, ונראה כמו שכתבתי דלא פליגי, ואף דעת רבי שמעון בן יוחאי כן.
ומה שאמר שלא תשתכח התורה הוא על דרך שכתב רש"י ז"ל בשיר השירים (א' ח') על הכתוב אם לא תדעי לך וגו' צאי לך בעקבי הצאן שאם חדל הרועה מלהנהיג אותך הסתכלי בפסיעות דרך שהלכו הצאן והעקבים ניכרים, היינו להתבונן בדרכי אבותינו הראשונים ואם כן בדור שאין מוצאין בו הלכה ברורה במקום אחד אין לו אלא להסתכל בדרכי הראשונים, ואם ככה נעשה שלא לזוז מדרכי הראשונים לא יהיה שכחת התורה, והיינו דקאמר קרא כי לא תשכח מפי זרעו, שאם נלך בדרך הראשונים להיות זרעם ובניהם לילך בעקבותיהם, באה ההבטחה שיהיו העקבים ניכרים כמו שכתב רש"י ז"ל ונוכל לידע בזה דרך התורה, גם בכלל ההבטחה שלעולם ימצאו עוד בין זרע ישראל שישומו לב לעקבות הראשונים, אבל ההולך ומבקש דרך התורה מאותו הדור שאי אפשר למצוא בו הלכה ברורה במקום אחד זה ודאי בא לידי שכחת התורה, ואמר זה רבי שמעון בן יוחאי יען שלכאורה לפי פשוטן של דברים שאמר עתידה תורה שתשתכח מישראל משמע חס ושלום שתשתכח לגמרי ואין שום עצה לכן אמר שאינו כן אלא שבאותו הדור אין למצוא הלכה ברורה, וגם הברייתא שאמרה עתידה תורה שתשתכח מישראל מודה לדברי רבי שמעון בן יוחאי דמקרא מלא הוא כי לא תשכח מפי זרעו אלא כוונתם על אותו הדור שיהיה בו שכחת התורה.
ובאמת כי אלו השתי בחינות מבוארין בהדיא בדברי רש"י ז"ל הנזכר לעיל בשיר השירים על הכתוב אם לא תדעי לך וגו' שיהיה דור שלא יוכלו לידע הנהגה מן המנהיגים, אבל זה ודאי שהעקבים ניכרים מדרכי הראשונים להתבונן בהם, ויוכל לידע משם המתבונן ומבקש האמת. וכן דרשת רב על הכתוב והפלא ה' וגו' הפלא ופלא דקאי על אבידת חכמת חכמיו שהוא שכחת התורה, אין זה סותר לדברי רבי שמעון בן יוחאי כי קאי על אותו הדור שיהיה אבידת החכמה בדרך הפלא ופלא, כאשר אנו רואים עכשיו בעונותינו הרבים הטעותים הנוראים נגד השכל והחוש, אבל כולם מודים גם להבטחה שבקרא כי לא תשכח מפי זרעו כמו שכתבתי, ולא קשה מידי מה שלא הקשה בש"ס ואידך, כי אין בזה שום פלוגתא.