ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קסו

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־11:05, 21 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "קסו גם צריך להבין מה שאמר רבי שמעון בן יוחאי ומה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה' הלא חשב שם בברייתא שלשה דברים שלמד מהלשון דבר ה' ולא ימצאו הלכה וקץ ונבואה, אם כן אפשר לקיים מקרא זה על שני דברים, אף אם נימא דלא קאי כלל על תורה. גם צריך להבין האיך אפשר ללמוד של...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קסו

גם צריך להבין מה שאמר רבי שמעון בן יוחאי ומה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה' הלא חשב שם בברייתא שלשה דברים שלמד מהלשון דבר ה' ולא ימצאו הלכה וקץ ונבואה, אם כן אפשר לקיים מקרא זה על שני דברים, אף אם נימא דלא קאי כלל על תורה. גם צריך להבין האיך אפשר ללמוד שלשה דברים מקרא אחד. גם אינו מובן מה שאמרו על הכתוב הנה ימים באים וגו' ולא ימצאו דבר ה' על הקץ דמשמע מזה שהקץ היה מגולה אלא שימים באים שישתכח, הלא הקץ היה סתום וחתום מאז ומעולם, כמבואר בדניאל סתום וחתום הדברים ויעקב אבינו ע"ה כשבקש לגלות את הקץ נסתלקה ממנו שכינה, ומה שייך על זה לומר הנה ימים באים ולא ימצאו, אדרבה ימים באים שיתגלה הקץ בעת שנזכה לראותו, אבל לשעבר מעת בריאת העולם היה מכוסה טמיר ונעלם, גם הסתלקות הנבואה כבר היה עוד בהתחלת בית שני ומה חידשו בזה בברייתא לדרוש על זה מקרא דהנה ימים באים. גם אינו מובן

וצריך להבין מה שאמר רבי שמעון בן יוחאי על הדור העתיד שלא ימצאו הלכה ברורה בלא מחלוקת, הלא מאז ומקדם היו הרבה מחלוקת בהלכה, ואמרו חכמינו ז"ל (חגיגה ג:) בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין וכו' שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה, תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד, קל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא וגו', אף אתה עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאין ודברי מטהרין וכו', אם כן כבר דרשו חז"ל מקרא אף לדורות הראשונים שהיה מחלוקת בהלכה, ואף על פי כן אם משים אזנו כאפרכסת לשמוע דברי חכמים יש לו לב מבין, ומה נשתנה בזה דור העתיד שעל ידי המחלוקת לא ימצאו דבר הלכה.

ובירושלמי סנהדרין פרק ד' הלכה ב' אמר רבי ינאי אילו היה ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה, ופירש שם בפני משה שאילו היה ניתנה התורה פסק הלכה בלא נטיית דעת לכאן ולכאן לא היה קיום לעולם דהתורה צריך שיהיה נדרשת לכאן ולכאן כדלקמיה ואלו ואלו דברי אלקים חיים, ואמר אחר כך (ירושלמי שם) שאמר משה רבינו ע"ה הודיעני איך היא ההלכה, אמר לו אחרי רבים להטות (שמות כ"ג ב') וכו' כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור וכו'. ואומר (שיר השירים א' ד') מישרים אהבוך, ופירש שם הפני משה שמשה רבינו ע"ה ביקש מהקדוש ברוך הוא להודיעו ההלכה שלא יהיה בה שום ספק ואמר לו הקדוש ברוך הוא שזה אי אפשר בשביל שצריך שהתורה תהיה נדרשת במ"ט פנים לכאן ולכאן, ואם אני מגלה לך ההלכה שוב לא תהיה נדרשת בהרבה פנים, יעיי"ש, ואם כן לפי זה הוא מוכרח שיהיה מחלוקת בהלכה אוסרין ומתירין שיהיה נדרשין המ"ט פנים לכאן ולכאן, וכבר אמר זה הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ע"ה, ואינו מובן לפי זה למה נקרא המחלוקת בהלכה שבדור האחרון שכחת התורה.