ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קנו
קנו
אבל ביאור ענין זה הוא במהרש"א שם שכתב וזה לשונו ביאור המאמר כי סנחריב חרף מערכות אלקים חיים כמו שכתוב ביד מלאכיך חרפת ועל כן שבנא וסייעתו שבאו להשלים עמו היו מחשבותם לרעה על ה' וכאלו חשב לעבוד עבודה זרה דאמרינן (קידושין ל"ט ע"ב) מחשבה רעה בעבודה זרה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, ועל כן אף שהוא וסייעתו היו רובן של ישראל אין הולכין לרעה אחרי הרוב, אבל שבנא טעה בכל זה וכו' בא הנביא ואמר לו לא תאמרון קשר וגו' כי הקשר הזה שהיה להם עם סנחריב אין הקדוש ברוך הוא מן המנין הרוב שלהם, והיינו דאינו מן המנין קאי על הקדוש ברוך הוא שהוא אינו מן המנין שלהם כי ביד מלאכיו חרף אלקים וכו' ואין לך לחוש על קשר מנינם שהוא הרוב כיון שאין הקדוש ברוך הוא בקשר מנינם, עכ"ל. הנה ביאר דמה שאמר בזה קשר של רשעים אינו מן המנין לא קאי כלל על סייעתו של שבנא אלא מה שאמר דאינו מן המנין קאי על הקדוש ברוך הוא שאינו מן המנין שלהם, ואומרו קשר רשעים הוא בשביל שרצה להשלים ולהתקשר עם מי שחרף מערכות אלקים חיים והוי זה מחשבה רעה על ה' ודינו כדין מחשבת עבודה זרה. ונראה שחידש לפרש כן בגמרא לא כמשמעות פשוטן של דברים בשביל קושייתינו שהקשינו, דאם רשעים היו האיך סלקא דעתיה דחזקיה בזה, אבל לפי ביאורו של המהרש"א לא אמר כלל עליהם שהם רשעים, ויוכל להיות שהיו צדיקים באמת, אלא שמחשבה זו להתקשר עם מחרפים את ה' הוי מחשבת עבודה זרה, ואף אם הוא על ידי טעות כמו שכתב המהרש"א שטעה שבנא בזה, אבל מכל מקום הוא קשר עם מחרפים את ה' והוי על ידי זה קשר של רשעים שהוא קשר עם מחרפים את ה'. גם לא אמר עליהם שאינם מן המנין כיון שצדיקים היו אלא שהקדוש ברוך הוא אינו באותו המנין שבאים להתחבר עם מחרפים ה' ולכן אין הלכה כוותיה. ובאמת דרשו חז"ל (סנהדרין צ"ג ע"ב) וה' עמו שהלכה כמותו, וחזינן דהא בהא תליא דאם אין ה' עמם אין הלכה כוותייהו.