ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קמט
קמט
וכבר אמרתי לפרש הפסוקים שבפרשת שלח (במדבר ט"ו, כ"ב-כ"ד) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות וגו' והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, ואמרו חכמינו ז"ל (ספרי שלח פיסקא קי"א. עי' הוריות ח.) שהפרשה הזה מיירי בעבודה זרה ולמדו זה מקרא דכל אשר צוה ה' שהיא עבירה שנעשה בה ככופר בכל התורה כולה ובדברי הנביאים, והובא זה גם ברש"י ז"ל שם, גם אמרו (?) שכל הפרשה מיירי רק כשטעו הסנהדרין בזה, והורו לעבוד עבודה זרה ולמדו זה מהקרא דאם מעיני העדה, דמיירי בסנהדרין שהם עיני העדה. וצריך להבין למה האריך כל כך בקרא שהתחיל לומר וכי תשגו וכתב שני פסוקים בהענין, ואחר כך כתב והיה אם מעיני העדה לגלות דמיירי רק בטעות הסנהדרין, ולמה לא פתח מתחילה לומר אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ואחר כך להביא כל הענין כי אז לא היה צריך להקדים כל אותה ההקדמה לכתוב מתחלה בלשון סתם וכי תשגו שלא ידענו מזה אופן השגגה עד לבסוף שאמר מעיני העדה, גם לא מובן הלשון והיה אם מעיני וגו' כיון שכבר האריך בשני פסוקים מדיני אותה השגגה למה אמר אחר כך באמצע הדיבור הלשון והיה כאלו מתחיל ענין חדש, ויותר הוה ליה לומר אותו לשון והיה בתחלת הפרשה כשהתחיל לומר וכי תשגו וגם לכאורה כל הלשון והיה הוא מיותר לגמרי, ומה משמיענו בזה. גם לפי מה שאמרו חכמינו ז"ל (עיין ויקרא רבה פרשה י"א סימן ז') אין והיה אלא לשון שמחה צריך להבין לשמחה מה זו עושה, וכי שמחה היא שטעו סנהדרין להורות לעבוד עבודה זרה ועשו כן כל ישראל.