ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קמז
קמז
ויש לומר עוד במה שאמר שאול המלך כי יראתי את העם ואשמע בקולם על פי דברי האור החיים הקדוש פרשת שלח (במדבר י"ג, ב'), שלכאורה הוא פלא עצום שהמרגלים היו נשיאי העם שנתמנו מהקדוש ברוך הוא ופירש רש"י ז"ל על הכתוב (במדבר י"ג, ג') כולם אנשים כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו, גם שלחם על פי ה' ואמרו חז"ל (מדרש רבה פרשה ט"ז סימן ה') במה שאמר על פי ה' שהיה הקדוש ברוך הוא אומר פלוני משבט פלוני, והאיך נשתנו אחר כך כל כך באמצע השליחות להדיח את העם. ועמד על זה באור החיים הקדוש (שם) וכתב שלצד שכוונת המשלחים היתה רעה תפעיל פועל הרע בשליח, ויחזור להיות שלוחו של אדם כמותו, ויולד בו תכונה רעה, מה שלא היתה בו קודם, כדרך שתולד בחינת הקדושה בשלוחי מצוה לטובה אות, ולזה הגם שהיו צדיקים, בהתחלתם עשות ההליכה לרגל נולד בהם תכונה רעה מכח המשלחים ויעצו להדיח, עכ"ל הקדוש.
ונוכל להתבונן מזה שהגם שהיו שלוחי משה על פי ה' כמו שאמר הכתוב בפירוש (שם) וישלח אותם משה וגו', אם כן היו על פי האמת שלוחי מצוה, כי אין לך מצוה גדולה מלעשות שליחות של משה שעל פי ה', עם כל זה יען שבשליחות זו שמעו לקול העם, שטנא נצח ונעשה בהם כבשלוחי העם לבד שנולד בהם תכונה רעה שלהם עד שיעצו להדיח.
ולכן אפשר שגם שאול המלך התנצל בזה אחר שהכיר את חטאו שעבר את פי ה' הגם שבודאי בכל לבבו ובכל נפשו לא רצה לעשות אלא רצון הבורא יתברך שמו, עם כל זה בא לידי טעות הזה לחשוב על העבירה שהיא מצוה יען שמחמת יראת העם שמע גם לקולם נולד בו תכונה רעה שלהם שנעשה בזה שלוחם, ואותה התכונה שמהם הביאו לידי הטעות, כאשר יותר מזה היה אצל המרגלים מטעם זה, שבודאי גם אצל המרגלים היה בדרך טעות. ומזה נוכל להבין שאם מחמת יראת העם שומעים המנהיגים לקול דברי העם, נעשו בזה שלוחם ונולד בהם התכונה של העם שמשפיעה גם על המנהיגים הכשרים להביאם לידי טעות גדול ונורא כל כך עד שיש בו כדי להדיח את יתר העם, כאשר קרה לנו בעונותינו הרבים בדור הזה עיקבא דמשיחא.
ובודאי שאצל שאול המלך בחיר ה' היו עוד בזה ענינים נסתרים מה שהביאו לידי חטא זה, כאשר כן הוא בכל החטאים הנזכרים בתורה הקדושה ובדברי חכז"ל על הקדמונים הקדושים בתכלית הקדושה, וכבר אמרתי בזה ענין נכון, אבל מכל מקום ודאי שגם זה אמת שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ופשטא דקרא מתפרש בדרך שכתבתי. וקל וחומר בדורות האחרונים שבעיקבא דמשיחא אין ספק שהוא כן שיראת העם לשמוע בקולם מעברת על דעת האמת ליפול ברשתם רחמנא ליצלן, ולפי פשוטו של מקרא הוא ברור ומפורש גם אצל שאול המלך ע"ה, ואנו מחוייבין להאמין גם בפשוטן של מקראות, אף שטמון בתוכם עוד הרבה ענינים עמוקים.