ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קכח

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־15:46, 14 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "קכח אך כדי לתרץ גם הסתירה שבמדרש תנחומא שלא נכנסו העורבים כלל לביתו של אחאב שהיה מלאה גילולים, אלא הביאו משולחנו של יהושפט, נלע"ד דהנה בפרק קמא דחולין דף י"ג ע"א במשנה דשחיטת גוי נבילה פריך שם נבילה אין, איסור הנאה לא, ומסיק על זה סבר לה כי הא דאמר ר' חייא בר...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קכח

אך כדי לתרץ גם הסתירה שבמדרש תנחומא שלא נכנסו העורבים כלל לביתו של אחאב שהיה מלאה גילולים, אלא הביאו משולחנו של יהושפט, נלע"ד דהנה בפרק קמא דחולין דף י"ג ע"א במשנה דשחיטת גוי נבילה פריך שם נבילה אין, איסור הנאה לא, ומסיק על זה סבר לה כי הא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן נכרים שבחוץ לארץ לאו עובדי עבודה זרה הן אלא מנהג אבותיהם בידיהם, והרי דמי שהוא בעצם עובד עבודה זרה לא מטעם מנהג אבותיו הוי שחיטתו אסורה, לא מטעם איסור השחיטה בלבד אלא גם משום דחיישינן ביה שהיה מחשבתו לעבודה זרה והוי תקרובת עבודה זרה שחמור יותר מנבילה ואסור בהנאה, ואם כן באחאב שהיה בעצם אדוק בעבודה זרה לא מטעם מנהג אבותיו שלא היו אבותיו כן, וכל הדור ההוא תקיף להו יצרא דעבודה זרה טובא עד שבטלוהו אנשי כנסת הגדולה, ולפי זה קשה לכאורה למה ניחא ליה לרב ענן מה שאכל יהושפט מסעודת אחאב יען שמומר לעבודה זרה לא הוי מומר לכל התורה כולה ושחיטתו כשירה ולא הוי נבילה, אבל כיון דיש לחוש ביה שמחשבתו לעבודה זרה אסור משום חשש תקרובת עבודה זרה שהוא חמור מנבילה, ועל כרחך צריך לומר בזה דכיון שבשאר ענינים היה אחאב שומר תורה ומצות במסירת נפש כמבואר בגמרא, ואדבר מזה להלן, ואך יצרא דעבודה זרה תקיף ליה, וגם כאן מבואר בסוגיא דמה שאכל יהושפט מסעודתו לא היה בזה שום חשש מחמת כשרות אלא מחמת ההלכה דמומר לעבודה זרה, ואם כן יוכל להיות דבית המטבחים שמרו מעבודה זרה שלא יהיה חשש על הבשר, או אפשר לא היה דרכם של אחאב וסייעתו לעבוד בזביחה לעבודה זרה כלל אלא שאר עניני עבודה זרה היה לו בביתו, ויהיה באיזה אופן שהוא על כרחך צריך לומר שלא היה בבית המטבחיים שום ענין של עבודה זרה, דאל"כ אי אפשר להבין כלל כל השקלא וטריא שבש"ס שאינו אלא בשביל היתר השחיטה אם יש לו דין מומר לכל התורה כולה ותו לא מידי, ואם כן אין אנו צריכים לעשות פלוגתא ומחלוקת קבלת חכמינו ז"ל כי בגמרא אמרו שהיה מבי טבחא דאחאב, דרצה לומר שהיה נשחט בבית המטבחיים שלו, אבל במדרש אמרו שלא רצו ליכנס לביתו של אחאב להביא משלחנו כלום שהיה מלאה גילולים, והביאו משלחנו של יהושפט, ולא הזכירו כלל הלשון בי טבחא שמוזכר בגמרא, ולא לחנם שינו הלשון, אלא שבבית המטבחיים כבר נתבאר גם בלאו הכי שעל כרחך לא היה שם עבודה זרה כלל ולא היה החשש אלא משום שחיטת מומר, וזה מתורץ או שהוא לפי שיטת רב ענן, או שאין למדין מן הכללות ולא היו כולם מומרים אבל בבית המטבחיים היה רק בשר חי ולא היה מוכשר לאכילה והוצרכו ליכנס לביתם ליקח דבר המוכשר לאכילה, ולביתו של אחאב ושולחנו לא רצו ליכנס וליטול איזה דבר ממקום שיש בו עבודה זרה רחמנא ליצלן, ולקחו רק משולחנו של יהושפט, אבל השחיטה היה מבי טבחא דאחאב, ונמצא כל דברי חכמינו ז"ל וקבלותיהם אמיתים שרירים וקיימים בלי שום סתירה. ומיושב בזה היטב התמיה שתמהתי האיך למדו מזה שלא לפנות אל האלילים להסתכל בהם, שאי אפשר לומר הטעם בזה בשביל חשש נבילה, שזה לא היה חשש אף שהיה באמת מבי טבחא דאחאב, ועל כרחך שאין הטעם רק שאין ליכנס לבית עבודה זרה וליהנות משם כלל.