ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קכ
קכ
ובאמת שכל היושבים שמה במקום טמא עם הפרוצים והפרוצות שכל מחשבתם למינות וכפירה, ישיבתם שמה משפיעה להיות נמשכין אחריהם. וכתב האלשיך (משלי ד', י"ד) שאל תבטח בעצמך גם בהחזיקך בחכמה ומוסר ללכת באורח רשעים כי דע איפוא שלא יסכון לך כל זה אם לא תמנע רגלך מאורח רשעים כי הלא יכשילוך ויוכלו לך, ולא בלבד לכתך בעצתם או שבתך אתם, כי אם אף מליכנס בדרך אשר המה בו תשמר, והאריך עוד (שם ט"ו) כי אף לעשות קפנדריא לקצר הילוכו להגיע למחוז חפצו אין לעבור בדרך שהרשעים בו, אלא לסבב הדרך כאלו לא היה שם אותו הדרך מעולם ולא לעבור בו אל מחוז חפצו, יעיי"ש שהאריך טובא. ומכל שכן היושבים אתם זמנים מרובים ויש להם מישיבתם ביניהם ריוח גדול של כבוד וממון ופרנסות וכדומה, שזה שוחד עצום שצריכין למצוא חן בעיניהם שבודאי אי אפשר להם ללחום עמהם כראוי אלא אדרבה נמשכין אחריהם.
ובתיקונים (תיקון י"ג) ובמושב לצים לא ישב, מאן מושב לצים, דא לילית אמן דערב רב דאיהי מטמאה כנדה במושבה, וכן ערב רב מטמאין במושבם לצדיקיא דיתבין בינייהו כנדה. ואם בצדיקים אמרו שנטמאין בישיבתם בין הערב רב, קל וחומר באותן שגם בלאו הכי אינם צדיקים כל כך ויש בישיבתם שמה גם בלאו הכי עבירות חמורות ונוראות רחמנא ליצלן. ובישמח משה (פרשת בלק) כתב וזה לשונו: אין דבר בעולם מזיק לנפש כמו התחברות עם אדם רשע אף לפי שעה אף אם אינו ניכר נכנס בנפש כמו העכס והארס, וברוב ימים ימצא, וצריך לזה זכות גדול בצירוף העסק בתורה שיצא ממנו העכס והארס כולי האי ואולי אחר זמן רב, עד כאן לשונו הקדוש.