ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קי
קי
והאחרון הכביד שעל ידי שמשתתפים גם שומרי תורה ומצות בתוך אותה המלוכה השפלה של הציונות הטמאה רחמנא ליצלן ועובדים אתם יחד בשירות עניני המלוכה מלבד שעוברים באותה המעשה על הרבה איסורים נוראים שכל אחד ואחד מהם הוא ביהרג ואל יעבור, כאשר נתבאר למעלה, אבל עוד חמור יותר שעל ידי השתתפותם עמהם מכשירין את מעשה הציונות בפני כל העולם עד שבעונותינו הרבים נעשה כל העולם מוכשר לקבל טומאה בחושבם התירו פרושים את הדבר וח"ו מה שכל הצדיקים וקדושים בכל הדורות הרעישו עולמות במסירות נפש נגד מעשה הציונים ח"ו תעו מן הדרך אלא הכופרים הטמאים שטמאו את כל העולם כולו במינות וכפירה כוונו אל האמת, והן המה מצילי ישראל וגואלם, כאשר נתבאר, שגם שומרי תורה ומצות נהנים ומתחממים מהם.
ומאי אהני לן רבנן בדורות הראשונים שעבדו השם יתברך בכל לבם ומסרו נפשם לקבוע אמונה בלבות בני ישראל והזהירו להתרחק מפתח ביתה של המינות כדת וכהלכה שאמר הכתוב אל תקרב אל פתח ביתה, ועתה שומרי תורה ומצות מתאמצים ליכנס ביניהם ולקחת חלק בתוך אותה השררה שהמציאו בדרך המינות, ומלחכי פינכא של הציונים ומספרים מנסים ונפלאות שלהם יותר מיציאת מצרים.
ובעונותינו הרבים על ידם נתקיימה הנבואה במלוא מובן המלה (שבמלאכי ג', י"ד) אמרתם שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עושי רשעה גם בחנו אלקים וימלטו. והמתבונן בכל מלה ומלה שבאותה הנבואה שבפסוקים הללו יראה כל מצב דורינו. והרמב"ן (בשער הגמול) שהביא שם טעמים על שלות רשעים כתב אחר כן וזה לשונו: ומן הגאונים שאמרו שהקדוש ברוך הוא פוסק שלוה לרשעים לנסות בהם אנשי רשע והתרמית שיהיו מחזיקין ברשעם ואומרים הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל אך שוא עבוד אלקים ומה בצע כי נשמור בריתו, וברוך יודע האמת, עכ"ל. ובעונותינו הרבים הנסיון המר הזה הגיע לאנשי דורינו, וצריכין לרחמי שמים מרובין.
ואין איש שם על לב כי על ידי הכתות האלה שמשכו לב העם ועברו על השבועה של דחיקת הקץ ליקח מלוכה וחירות קודם הזמן נהרגו רחמנא ליצלן ששה מליונים מישראל, כי מלבד שזהו עונש המר המבואר על זה בגמרא אני מתיר את בשרכם (כתובות קיא.), ובשבועה נפרעין ממנו ומכל העולם כולו (שבועות לט.), ואין פורעניות בא לעולם אלא בשביל הרשעים ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים (ב"ק ס.).
אבל הם עשו גם פעולות נוראות לדבר, כי מלבד שעוד בתחלת התייסדותם במשך שנים רבות הרבו במלשינות נוראות על ישראל אצל האומות ודברו עליהם בפני השרים קשות שמסוכנים מאד להאומות וצריכים לגרשם מן הארצות, בחושבם שעל ידי זה יהיה קל להם יותר לבצע זממם לבוא לארץ ישראל ולארגן שם ממשלה. וכבר ראינו אז במכתביהם של גדולי ישראל שפחדו ורעדו מאוד אימת מות מהמלשינות שלהם שלא יהיה על ידי זה מה שבעונותינו הרבים כן היה אחר כך.
וחוץ מזה יש בירורים אמיתיים על כמה פעולות אכזריות שעשו בזה שדין גרמא בנזקין של כל האסון הנורא. וממדינת אונגארן נתברר קצת מן הפעולות גם במשפט שהתנהל בארץ ישראל בזה. וככה היו כמה מעשים ברורים בכל משך הזמן, בחושבם שעל ידי זה יגיעו יותר למטרת חפצם להשיג ממשלה, אלא שאין רצוני להאריך בזה כאן כי לא באתי בקונטרס זה רק לברר ההלכה, ולא כתבתי אלא להעיר שהוא דבר ברור שאך אותו הרעיון הטמא של הקמת המדינה לפני הזמן גרם לנו כל התלאות והצרות שעברו על ראשינו, מלבד רבבות בני ישראל שנהרגו על ידי מלחמותיהם שלא כדת.
וגם מאותם שעלו לארץ ישראל בעתים הללו רוב העולים ממדינת הערביים היו יושבים שלוים ושקטים במדינתם ואין מחסור להם עד הקמת מלכות המינות שבישראל, שעל ידי הקמת אותה המדינה נעשה להם שנאה ורדיפות במדינותיהם, וגם הציונים בעצמם סייעו לזה בתחבולות להרבות את הרדיפות עד שיהיו מוכרחים לעלות לארץ ישראל בעירום ובחוסר כל, והם התפארו אחר כך למצילים, ונהפוך הוא שהם עשו כל החורבנות בתחלה.