ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קה
קה
והנה זה ודאי שאותו "בית הכנסת" הוא בית מינים, שמלבד שיותר מתשעים אחוז המה מינים ואפיקורסים גמורים לכל הדיעות, מתכנסין לשם בדעה זו לחשוב מחשבות באיזה אופן לעקור תורה ח"ו, וכל התייסדותה של אותו הכינוס הממשלתי עם כל חוקיהם ומשפטיהם מעשיהם ועניניהם הכל הוא כפירה גמורה בתורה הקדושה, ומשם מאותו הבית והכינוס מתפשט מינות וכפירה לכל העולם, ובפרט לארץ ישראל, ובחוקי החינוך היוצאים מאותו הכנסת מטמאים כל הילדים במינות וכפירה רחמנא ליצלן, ובשארי עניניהם וחוקותיהם מטמאים רוב העם הקטנים עם הגדולים, וצריכין לרחמי שמים להותיר לנו שריד, ממש לא היה בית מינות כזה בעולם מיום הוסדה ארץ.
ואם כן הכניסה שם בלבד אף אם אינו עושה שם מאומה ואינו משתתף עמם כלל הוא חמור מאד, כמבואר בגמרא (שבת קטז.) [אמר ר' טרפון וכו'] שאפילו אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ אחריו להכישו נכנס לבית עבודה זרה ואינו נכנס לבתיהן של אלו, שהללו מכירין וכופרין, והללו אין מכירין וכופרין.
אולם צריך לבאר זאת, דלכאורה נתקשיתי בדבר למה לא הביאו זה הפוסקים הלא היא מימרא בש"ס שלא מצינו חולק עליה. ומה שאמרו בגמרא שם דשמואל אזיל לבי אבידן, כבר כתבו התוספות במסכת עבודה זרה דף י"ז ע"א ד"ה הרחק, על מה שהביאו שם בש"ס על מינות הקרא דהרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה דמה שהיה אמוראי דאזלי לבי אבידן לא היה שם מקום מינות אלא מקום ויכוח ומתקבצים שם חכמי עכו"ם ונושאים ונותנים בדינים, ופליגי שם על פירוש רש"י שפירש שהוא מקום עבודה זרה. אמנם גם לדעת רש"י על כרחך שלא היה שם עכו"ם ממש שהרי לבי נצרפי כולי עלמא לא אזלי יען שהיה שם עבודה זרה, ועל כרחך שאותו בי אבידן לא היה בית עבודה זרה, וצריך לומר לדעת רש"י שהיו מתוכחין שם אודות משפטי העבודה זרה שלהם, ובאפיקורס גוי אמרו חכמינו ז"ל (אבות פ"ב מ"ד) דע מה שתשיב דרק עם אפיקורס ישראל אסור להתווכח כמבואר בגמרא, ובחולין דף י"ג ע"ב שאמרו אין מינין באומות עכו"ם, פירש רש"י ז"ל אין תורת מין על מין של עכו"ם, אלמא דאף שמין הוא אין עליו דין המינין, ולהתוספות ז"ל לא ניחא להו גם בזה שיהיה היתר ליכנס לבית שמתווכחין שם בעניני עבודה זרה אף אם הוא באומות. ויהיה איך שיהיה אין הפלוגתא בזה אלא בבית עבודה זרה, ורבי טרפון שהחמיר כל כך קאי על בתי המינין שבישראל כמו שכתב בפירוש הטעם לחלק בין בתי מינין לבתי עבודה זרה, שאלו מכירין וכופרין ואלו אין מכירין וכופרין, ואם כן לא מצינו חולק עליו באיסור הכניסה לבתי מינין, אף במקום סכנה ממש, וצריך עיון למה לא הביאו זה הפוסקים. גם מה שהתיר ליכנס לבית עבודה זרה מפני הסכנה דין זה מובא בטור ושולחן ערוך יו"ד סוף סימן קנ"ז, ומדברי הרשב"א המובא בטור סימן קמ"ט נראה שאסור, וכתב הב"ח שם שהיא פלוגתא, וצריך להבין כיון שהיא גמרא ערוכה כאן בדברי רבי טרפון שמותר, האיך פליגי בזה האוסרין נגד דברי הגמרא, גם המתירין כולם הביאו מקור ההיתר מתשובת הרא"ש כלל י"ט, והרא"ש כתב מסברא להתיר, ושום אחד מהפוסקים לא הביאו שההיתר מבואר בגמרא, וצריך עיון לכאורה.