ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קג

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־14:17, 14 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "קג והאפיקורסים אומרים פירוש זר בדברי הילקוט סוף מגילת איכה בפסוק (איכה ג', כ') זכור תזכור, אמר הקדוש ברוך הוא הלואי יהיון בני עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאין אותה, ומצאו בזה מציאה להטעות חסרי דעת שחשוב בעיני הקדוש ברוך הוא רשע וכופר אם הוא בארץ ישראל, וזה כפ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קג

והאפיקורסים אומרים פירוש זר בדברי הילקוט סוף מגילת איכה בפסוק (איכה ג', כ') זכור תזכור, אמר הקדוש ברוך הוא הלואי יהיון בני עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאין אותה, ומצאו בזה מציאה להטעות חסרי דעת שחשוב בעיני הקדוש ברוך הוא רשע וכופר אם הוא בארץ ישראל, וזה כפירה בכל התורה כולה שמבואר כמה פעמים ההיפך מזה בפירוש. וזה לשון הילקוט שם מי יתנני במדבר מלון אורחים, אמר הקדוש ברוך הוא הלואי יהיון בני עמי כמו שהיו במדבר שהיו מלינין עלי, ודכוותיה בית ישראל יושבין על אדמתם ויטמאו אותה, אמר הקדוש ברוך הוא הלואי יהיון בני עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאין אותה. והנה ז"ל הרמב"ן בסוף פתיחתו לסדר דברים שלא יאמר אדם לא נוכל לרשת את הארץ כי אין אדם שלא יחטא ומיד תהיה מדת הדין מתוחה כנגדו ונאבד, ולכן הודיעם משה רבינו ע"ה כי הקדוש ברוך הוא רחמן מלא רחמים כי הסליחה והמחילה ממנו יתברך סיוע ועזר לבני אדם בעבודתו, וכעין שאמר הכתוב (תהלים קל) כי עמך הסליחה למען תורא, עכ"ל. ומבואר בזה שאף העובדים את השם יתברך פחדו מירושת הארץ יען שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וח"ו יאבדו על ידי זה שמה כי שם מדת הדין מתוחה על כל חטא, והוצרך הכתוב להודיעם שהקדוש ברוך הוא עוזר ומסייע לבני אדם בעבודתם על ידי סליחה ומחילה. ועל דרך זה המה דברי הילקוט, כי נודע שכל חטא שבעולם יש בו טומאה ומטמא את הארץ וכיון שאין צדיק בארץ שלא יחטא מפחדים גם העובדים השם יתברך יען שמגיע להם לפעמים איזה חטא מחמת התגברות היצר וזה מביא טומאה לארץ כמו שכתב הרמב"ן שמפחדים שלא יאבדו על ידי זה, ועל אלו אמר הקדוש ברוך הוא הלואי שיהיון עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאין אותה לפעמים מחמת איזה חטא, והוא ברור ומפורש בדבריהם ז"ל שלא אמר בקיצור הלואי יהיון בארץ ישראל אלא האריך לומר הלואי יהיון בני עמי בארץ ישראל, וכתב רש"י ז"ל בפרשת שופטים על הכתוב תמים תהיה עם ה' אלקיך, התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו, והרי שאך על זה אפשר לומר שהוא עמו יתברך שמו מי שעובד השם יתברך בתמימות כמאמר הכתוב תמים תהיה וגו' וכפירוש של רש"י ז"ל, כי מי שאינו עובד השם יתברך כנזכר לעיל הוא פורש מהשם יתברך וכמו שכתב רש"י ז"ל בסוף פרשת קדושים על הכתוב ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנאצר וחבריו. ומבואר זה בכמה מקומות בקראי ובדברי חז"ל ואין להאריך. ולזה אמרו כאן הלואי יהיון עמי בארץ ישראל כי הלשון עמי אי אפשר לפרש אלא על העובדים השם יתברך בתמימות, ועל אותם התאונן הקדוש ברוך הוא שאינם בארץ ישראל אף על פי שמתגבר עליהם היצר הרע באיזה חטא שמביא טומאה, כי הקדוש ברוך הוא עוזר להם בסליחה ומחילה על ידי שעושין תשובה, אבל לא ח"ו על הפורשים מהתורה הקדושה ואינם כלל עמו יתברך שמו לעובדו בתמימות.

ובישעיה א' י"ב בפסוק כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, לשון רש"י ז"ל לרמוס חצרי אחרי שאין לבבכם שלם עמי, ועל כן דקדקו לומר הלואי יהיון עמי בארץ ישראל דאך כשהם עמו יתברך שמו מתאוה עליהם להיות בארץ ישראל אבל כשאינם עמו יתברך שמו בלב שלם כמו שכתב רש"י ז"ל, כבר צוח הכתוב עליהם מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. וכן מבואר קישור לשון המדרש שהתחיל לומר מי יתננו במדבר, אומר הקדוש ברוך הוא הלואי יהיון בני עמי כמו שהיו במדבר שהיו מלינין עלי, ודכוותיה בית ישראל יושבין על אדמתם ויטמאו אותה, עכ"ל. ולכאורה למה האריך לפרש לעשות דמיון כדור המדבר ודכוותיה הלא היו הרבה דורות אחר כך בארץ ישראל שהיו בהם הרבה עונות מרובות וחמורות ממה שהיה במדבר, כגון עבודה זרה ושאר עבירות, הלא דור המדבר היה דור דעה ולמדו כולם תורה ממשה רבינו ע"ה ועבדו השם יתברך במדריגות גבוהות ועצומות, והעוונות שעשו לפעמים כמוזכר בקראי היו בזה טעמים וענינים נסתרים באיזה דרך שהיה אפשרות להיצר הרע לפתותם בכך, כמובא כל זה בספרים הקדושים, אלא שסביביו נשערה מאד, ואין זה כמו שסוברים המוני עם, ובפירוש אמרו חז"ל גם על חטא העגל לא היו ישראל ראוים לאותה מעשה אלא להורות תשובה, ומבואר בפרקי דרבי אליעזר סוף פרק מ"א כל אותו הדור ששמעו קולו של הקדוש ברוך הוא בהר סיני זכו להיות כמלאכי השרת, ובמותם לא שלטה בהם רמה ותולעה, אשריהם בעולם הזה ובעולם הבא, ועליהם הכתוב אומר אשרי העם שככה לו (תהלים). ובזוהר הקדוש פרשת שלח דף קס"ג ע"א אמר על דור המדבר זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאחזין פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההיא דרא כתיב אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו, ועל כל פנים זה ודאי שדור המדבר היו מלא תורה וקדושה ולכן האריך לומר בפירוש הדמיון לדור המדבר, שאך באופן זה אומר הלואי יהיון בני עמי כדור המדבר אף שגם המה עשו מעשים שיש בהם טומאה, אבל אין מקום להעלות על הדעת לטעות בזה על פושעים ורשעים.

ויש לפרש עוד במאמר הילקוט הנזכר לעיל, דהנה מבואר בגמרא עבודה זרה דף ה' ע"א דלא קבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהם, ואי לא חטאו לא הוי מייתי אלא שגרם החטא ונגזרה הגזירה של מלאך המות רחמנא ליצלן, ואמרו במשנה דמסכת אבות על כרחך אתה מת, אלא לעתיד כשיתוקן הכל יהיה בלע המות לנצח ולא יהיה עוד מיתה בישראל. והנה בירושלמי פרק ט' דמסכת כלאים סוף הלכה ד' ארונות שהיו באים מחוץ לארץ לארץ ישראל אמר רבי בר קיריא לר"א מה הועילו אלו, קורא אני עליהם ותבואו ותטמאו את ארצי במיתתכם, ויש שם פלוגתא בזה. ובזוהר הקדוש החמיר מאוד כדעת המחמיר שבירושלמי שאותן המובאין לארץ ישראל אחר מיתתן מטמאין את הארץ, וצריך לומר ההסבר בזה דאף שלדעתם ז"ל מביאין בקבורת המת בארץ ישראל טומאה לארץ כי המת מטמא, מכל מקום לא הקפיד הכתוב בזה אלא על המביאין אותם לארץ ישראל אחר מיתתן, מה שאין כן הבאים לשם מעצמם בחייהם ומקיימין שם תורה ומצות אף שעל כרחך הוא מת אחר כך וכיון דקבורת המת בארץ מביא טומאה לארץ אין נפקא מינה בזה בין המתים בארץ ישראל או מתים בחוץ לארץ, כי לענין הלכה בדיני טומאת מת אין נפקא מינה באיזה מקום הוא מת, מכל מקום אותן הראויים לבוא שם בחייהם לקיים שמה תורה ומצות לא הקפיד הכתוב על מה שסוף כל סוף במיתתם שם מביאים טומאה בארץ, ועל כן אמר במדרש הנזכר לעיל הלואי שתבואו מעצמיכם אף שסוף כל סוף תטמאו את הארץ במיתתכם שמה ולא תהיה מן המובאים שמה לאחר מיתה. וסובר אותו הילקוט כדעת הזוהר הקדוש והמאן דאמר שבירושלמי, וגם קאי על מה שכתב שם דמיירי מאותן שהמה עם הקדוש ברוך הוא, וכמ"ש גם הדמיון לדור המדבר, אבל לא מיירי כלל מאותן הטמאין ומטמאין בחייהם את הארץ ויכעיסוהו בתועבותם רחמנא ליצלן. ויש גם פירושים אחרים ברורים ופשוטים במאמר הנזכר לעיל, אלא שאין כדאי להאריך כל כך כי באמת המאמין בהשם יתברך ובתורתינו הקדושה לא יטעה בזה, אלא שמחמת בלבול המוחות השולט בעולם כתבתי להעיר, ודי בהערה זו למבקשי האמת.

וכתב הרשב"ם בפרשת עקב (דברים י"א, י') על ארץ ישראל כי הארץ טובה מכל הארצות לשומרי מצותיו, ורעה מכל הארצות ללא שומרם. וזיל קרי בי רב הוא שהכל קוראים קריאת שמע פעמים בכל יום ואומרים השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' ואבדתם מהרה מעל הארץ, וכל מגמתם להכחיש כל זאת כי אך זרועם וחרבם קיומם, ואמרו בפירוש בכנסת שלהם שבארץ ישראל מותר להיות ח"ו כופר בעיקר רחמנא ליצלן, וגם מסיתים ומדיחים להעביר על הדת, וכבר העבירו על הדת הרבה מאות אלפים מישראל כנודע.