ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קב
קב
ובספרי פרשת עקב (סוף פיסקא ל"ח) וזה לשונו ארץ מצרים בין עושין רצונו של מקום בין שאין עושין רצונו של מקום הרי לכם ארץ מצרים, ארץ ישראל אינו כן, אם אתם עושין רצונו של מקום הרי לכם ארץ כנען, ואם לאו הרי אתם גולים מעליה, וכן הוא אומר (ויקרא י"ח, כ"ח) ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה. עכ"ל. ומבואר באור החיים הקדוש פרשת ראה על הכתוב (דברים י"א, כ"ו) ראה אנכי וגו' וזה לשונו: לפי שאמר להם בסמוך נחלת הארץ (שם כ"ד) כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם לכם יהיה, לזה אמר להם ראה אנכי נותן וכו' ואמרו ברכה וקללה פירוש יש בנתינה זו ברכה ויש בה קללה, וחזר ופירש את הברכה אשר תשמעון פירוש אם תשמעון תהיה [נתינה] זו לכם לברכה, ואם לא תשמעון אין [נתינה] זו [לכם] כי אם קללה שבאמצעותה יתקנאו בכם האומות ויאבדו אתכם ממנה בנקמה גדולה, גם תהיה לכם ההנאה ממנה לרעה לעולם הנצחי כדרך אומרו (דברים ז', י') ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו, עכ"ל. ואמרו חכמינו ז"ל (ספרא קדושים י"א י"ד) הובא ברש"י ורמב"ן על הכתוב (ויקרא י"ח, כ"ח) ולא תקיא הארץ אתכם, הארץ אינה מקיימת עוברי עבירה.