ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן פט
פט
ובגמרא (סוטה מא.) גבי אגריפס המלך שעמד וקרא ושבחוהו חכמים, וכשהגיע (דברים י"ז, ט"ו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות, אמרו לו אחינו אתה. והביא שם (ע"ב) ברייתא באותה שעה נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה שהחניפו לו לאגריפס. ובתוספות שם (ד"ה אותו היום) בשם הירושלמי שהרבה חללים נפלו באותו היום שהחניפו לו. ולדעת רש"י ז"ל (שם ד"ה אחינו) לא היה אסור מן הדין, שאמו היה מן ישראל אלא דזילא ביה מילתא. אלא שהתוספות תמהו דכיון שאינו מן הדין האיך יתחייבו על זה עונש גדול כל כך ולכן כתבו שם שכן הוא הדין במלך דלא סגי באמו מישראל אלא צריך מן הברורין שבאחיך. וביבמות פרק החולץ דף מ"ה ע"ב תוספות ד"ה כיון, הביאו גם כן מדברי רש"י דמשום הכי קראוהו אחינו לפי שהיתה אמו מישראל, ותמהו גם כן למה יתחייבו על זה כליה, ותירצו שם באופן אחר דהורדוס לא נשא בת ישראל שעשה תשובה ולא היה גם אמו מישראל ולכך נענשו, ואף על פי שהיה עבד קראוהו אחינו לפי שהיה אחיהם במצות יעיי"ש.
והנה אגריפס המלך כשר היה כמבואר ברשב"ם (פסחים קז:), גם התוספות (ד"ה אפי') לא חלקו עליו אלא במה שאמר שהיה ממלכי חשמונאים, אבל לא במה שאמר שהיה מלך כשר, ומבואר בגמרא שני פעמים ששבחוהו חכמים על שפלות רוחו, שם בסוטה כשעמד בשעת קריאה לפנים משורת הדין בשביל כבוד התורה, ובגמ' (כתובות יז.) כשעבר לפני הכלה לפנים משורת הדין, ועל כל פנים לא מצינו בשום מקום שיהיה ממנו היזק לתורה, אלא אדרבה עשה יותר מן החיוב, ולא אמרו בו שום פגם אלא מצד יחוסו שלא היה ראוי למלוכה, ומשום הכי תמהו התוספות על רש"י שאם הוא כשר מעיקר הדין האיך יתחייבו על זה עונש כל כך כיון שלא היה חטא אחר אלא פגם היחוס.
וחזינן מזה דלא מיבעיא לדעת רש"י ז"ל נתחייבו כליה רחמנא ליצלן גם על חנופה שאינו נגד עיקר הדין תורה אלא מדרבנן, אלא אף לדעת התוספות שהיה בזה איסור תורה הלאו דלא תוכל לתת עליך איש נכרי, על כל פנים אינו אלא איסור לאו, ולא מצינו בשום מקום חיוב מיתה על איסור לאו, ואף על פי כן על החנופה שהיה נראה שהסכימו למלכות שלא כדת נגד איסור לאו נתחייבו ח"ו כליה ונפלו הרבה חללים מישראל על ידי זה. ומזה ראיה שלהחניף לעוברי עבירה או להראות הסכמה למעשיהם זה גרוע הרבה יותר מהעבירה בעצמה, שזה מזיק יותר לעולם כי נעשה הכשר להעבירות. ובמצודות כתב על הכתוב (משלי כ"ח, ד') עוזבי תורה יהללו רשע, שהמהללים את הרשע גרועים ממנו, כי הרשע יודע בעצמו שלא טובים מעשיו, אבל יעשה לתיאבון, אבל הם מהללים מעשיו.
גם חזינן דהלא כתב רש"י ז"ל (סוטה מא. ד"ה אחינו אתה) שהיה אמו מישראל בשביל ליישב הלשון שיהיה אמת מה שקראו אותו אחינו, כמבואר בתוספות (יבמות מה: ד"ה כיון). והתוספות דלא ניחא להו לפרש כדעת רש"י ז"ל כתבו גם כן ליישב בלשון מה שקראוהו אחינו בשביל שהיה אחיהם בתורה ובמצוות, ועל כל פנים כולי עלמא מודי בישוב הלשון שאמת יהגה חיכם, ולא עלה על דעת שום אחד מהם שח"ו אמרו דבר שאינו אמת, ועל כרחך צריך לומר דבשביל שאמרו זה בשעה שזלגו עיניו דמעות בשביל הלאו דלא תוכל לתת עליך איש נכרי נראה המשמעות שמסכימים גם להמלוכה, לכן אף שעצם הדברים שאמרו אחינו אתה דברי אמת הם, מכל מקום כיון שמשמעות הדברים יש בהם חנופה למלכות שאינו ראויה על פי התורה הקדושה, לכן הגיע העונש עד כדי כך.
ואם כן קל וחומר בן בנו של קל וחומר באותו מלכות המינות של מינים ואפיקורסים המסיתים ומדיחים להעביר על כל האמונה לגמרי, שלכל הפוסקים אינם בכלל אחיך, ובודאי שעל פי התורה הקדושה פסולים לכל מיני התמנות בישראל, וכל חוקיה חוקי עכו"ם ומינות, גם עצם המלוכה הוא באיסור שיש בו עונש אני מתיר את בשרכם רחמנא ליצלן, מלבד שאר איסורים נוראים כאשר כתבתי וכאשר יתבאר עוד להלן באריכות, אין ספק שאיום ונורא הוא להראות אפילו איזה תנועה של הסכמה לאותה המלוכה הטמאה שברצונם ח"ו לטמא את כלל ישראל, השם יתברך יצילנו. בפרט מה שעושין חברי הכנסת שמתקשרין עמהם בשבועה לאותה המלוכה המנאצת, ומכשירין את התועבה הרעה הזאת לעיני כל ישראל. קצרה היריעה מהכיל ואין די מלים לתאר את הניאוץ הנורא שעושין בזה. ויתבאר עוד להלן.