שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מא
~ סימן מא ~
ב"ה.
שלו' וכל טוב סלה אל כבוד ידידי הר' החסיד המפואר, מו"מ בתורה ויראה, כש"ת מו"ה ... נ"י שו"ב בק"ק ... יצ"ו.
היות כי לתשלום הדיבור שדברנו בלילה, הנה שמעתי אח"כ כי מיקל בהראת הסכין לפני חכם לעתים רחוקים מאוד, וכבר כתבו האחרונים ז"ל (עי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' יג) להראות הסכין לפני חכם העיר עכ"פ פעם אחת בחודש. וכן כתבתי לפני כמה שנים לפעטראוואסעלא באמצע שנות המלחמה.
ובאמת מה שאין מראין הסכין לפני כל שחיטה, הוא בשביל שבזה מחלו החכמים על כבודם, אבל עכ"פ פעם אחת בחודש יש קפידא, בפרט כשהחכם מקפיד בפירוש, והוא מחויב מדין גמור לעשות כן (עיין דעת קדושים סימן י"ח ס"ק כ"ד, שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סימן כ"א, שו"ת טוב טעם ודעת תליתאי סימן י"ט). וכן נוהגין בכל המקומות שבישראל.
גם שמעתי שיש קפידא מה שבשאלות הריאה לא אתרמי בשום פעם שיתיעץ עם חכם העיר אף בשאלה חמורה שבחמורות, ותמה אני הלא טוב יותר לפניו שלא ליקח כל האחריות על עצמו. ואף חכמי הש"ס הלכו להתיעץ בכל ספיקא דדינא, ואמרו כי היכי דלמטיין שיבא מכשורא והוו מכנפי לכל טבחי דמתא (סנהדרין ז:), ובפרט בעניני המטבחיים להתייעץ לפעמים באיזה שאלה חמורה עם הרב אב"ד נ"י, יש כמה טעמים בדבר שמהראוי לעשות כן.
ובדבר הראות הסכינים, אף שהדרך הוא שהרב אב"ד נ"י הולך כמה פעמים לבית המטבחיים של עופות, כמנהג רוב הרבנים נ"י, אע"פ כן מהראוי להראות לו פעם אחת בחודש הסכינים של בהמות.
הנה כתבתי בזה איזה פרטים כפי היכולת להביא על הכתב, אבל העיקר לייחד הלבבות שלא יהיה פירוד לבבות ח"ו, ותהיו בעצה אחת להרים קרן התורה והיראה, ובזה יתוקן שורש כל דבר, והכל על מקומו יבא בשלום.
והנני בזה ידידו דורש שלומו הטוב באהבה רבה
הק' יואל טייטלבוים