שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ה

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־18:11, 20 במאי 2026 מאת Be69455 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< אורח חיים סימן ד שו"ת דברי יואל אורח חיים סימן ו >>

~ סימן ה ~

ב"ה, אלול תשט"ז

שלו' וכל טוב סלה אל כבוד ידידי תלמידי הרה"צ, המאור הגדול, חריף ובקי, חסידא ופרישא בנש"ק, כש"ת מוה"ר אברהם יצחק קאהן שליט"א בעיה"ק ירושלים תובב"א.

אחדשת"ה באהבה רבה כמשפט, היות כי כבוא מכתבו לכאן לא הייתי בביתי, כי הייתי מחוץ לעיר לצורך רפואה, והגם שנשלחו המכתבים מהכא להתם אבל היה סיבה בכמה מכתבים שנשארו פה ולא ראיתים עד הנה, וביום י"ג אלול בא לנגד עיני מכתבו בדבר שאלתו בפלוגתת הפוסקים שבפרשת והיה אם שמוע בתפילין, ושם כתב לאמר שביום ט"ו אלול יהיה בנו נ"י בר מצוה וצריך תשובה דחופה באופן שיהיו נגמרים התפילין ביום ט"ו, והיות שמעת ראיתי את מכתבו ביום י"ג אין שום מציאות שיגיע לשם תשובתי עד יום ט"ו, ובודאי עשה איזה הכרעה וכבר נגמרו התפילין, וא"כ אין עוד נפקא מינה כל כך במכתבי למעשה, אך ראיתי להשיב מפני הכבוד.

א

הנה בעיקר השאלה העתיק במכתבו הרבה גדולים שנחלקו בדבר, ויש לדבר בזה הרבה, אך לא ראיתי להאריך בהענין, כי מי אנכי להכריע בין ההרים הגדולים, ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. אך זה אוכל לכתוב לו, כי התפילין שלי המה של כ"ק אבא מארי הגה"ק זלה"ה שהיה מניחם כל הימים שאני זוכר, ולאחר פטירתו נפלו לי בירושה ומאז אני מניחם, והסופרים בסיגוט שראו התפילין הכירו הכתב שהוא של ר' שמואל סופר זלה"ה שהיה סופר מצויין בסיגוט ומפורסם בחסידות עצומה בימי זקיני הגה"ק מאור הגולה בעל ייטב לב זלה"ה, ובאלו התפילין אני רואה שנכתבו בשיטת הטורי זהב (סי' לב ס"ק כו), וא"כ אני רואה שאבותי הקדושים זלה"ה נהגו למעשה כשיטת הטורי זהב.

ב

יעודים שבספר אהבת יונתן אימתי זמן קיומם

מה שהביא מספר אהבת יונתן פרשת בלק (בהפטורה, ד"ה והיה ביום ההוא), שם מבואר בפירוש דמיירי בשעת מלחמת גוג ומגוג, וזה יהיה אחר ביאת המשיח.

ומה שכתב שאין יודעין מתי יהיה מלחמת גוג ומגוג. הנה בפירוש אמרו בגמרא עבודה זרה דף ג' ע"ב, אין מקבלים גרים לימות המשיח וכו', אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן ובזרועותיהן ציצית בבגדיהן מזוזה בפתחיהם, כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מה באתם, אומרים לו על ה' ועל משיחו, שנאמר (תהלים ב, א) למה רגשו גוים וכו'. ומבואר שכל זה יהיה אחר ביאת המשיח, כמו שהוא בקרא (שם ב) יתיצבו [וגו'] על ה' ועל משיחו.

ובזוהר הק' פרשת בשלח דף נ"ח ע"ב, זמין קוב"ה לאחייא לכל אינון מלכין דעקו לישראל ולירושלים, לאנדריאנוס ולנבוכדנצר וכו' ולשלטאה לון כקדמיתא וכו', וזמין קוב"ה לאתפרעא מינייהו באתגליא סחרני ירושלים וכו', ודא לזמנא דאתא משיחא וכו' וברוח אפיך וכו', בהאי זימנא ולזמנא דמלכא משיחא ולזמנא דגוג ומגוג. וכן מבואר בכמה מקומות דמלחמת גוג ומגוג היא אחר ביאת המשיח.

וגם ברמב"ם פרק י"ב מהלכות מלכים (ה"ב) כתב שבתחילת ימות המשיח יהיה מלחמת גוג ומגוג, אלא שהביא שם פלוגתא אם ביאת אליהו יהיה קודם מלחמת גוג ומגוג או עוד קודם ביאת המשיח, אבל במה שמלחמת גוג ומגוג יהיה אחר ביאת המשיח על זה לא הביא שום פלוגתא, כי הוא פשוט בכמה מקראות ובכמה מקומות מדברי חכז"ל.

ועד ביאת המשיח יהיה המלך המשיח בעצמו באדום, כמבואר במדרש רבה סדר שמות פרשה א' סימן כ"ו וז"ל, ואף מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה, שנאמר (ישעי' כז, י) שם ירעה עגל ושם ירבץ וגו'. ובגמרא פסחים דף פ"ז ע"ב, צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות. ובתנא דבי אליהו רבה פרק יו"ד כתב על הא שפיזר הקב"ה את ישראל בין האומות, בודאי יודע הבעל הבית באיזה מקום יפקיד את כליו, וכשיבוא בעל הבית לתוך הבית יביא את כליו עמו לתוך הבית, עכ"ל.

ומה שהביא מאהבת יונתן (שם ד"ה ובד"א יובן) שכתב על המימרא שבקרא (עובדיה א, כא) דועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, זה ודאי יהיה אחר ביאת המשיח, שהרי כתבו ז"ל (עי' סוכה נב:) דועלו מושיעים המה המלך המשיח עם הז' רועים עמו, והובא זה גם ברד"ק ובמצודות (עובדי') שם, וכמו שמבואר באותו הקרא והיתה לה' המלוכה, שאז יתגלה מלכותו ית"ש בכל העולם, שזה יהיה אחר גמר התיקון שאחר ביאת המשיח, וכל זה פשוט ומבואר.

ג

בדבר קבלת השילומים מארץ אשכנז

מה ששאל בדבר השילומים מארץ אשכנז. גם אנכי אין דעתי נוחה מזה, והיו אנשים שנמנעו מלבקש, יען שהכירו בי שאין לי קורת רוח מזה. אמנם אע"פ כן לא ראיתי למחות בהמקבלים כי יש סברות לכאן ולכאן ואי אפשר להאריך בזה בכתב, גם אין לי פנאי לאריכות, ואע"פ כן קשה להגיד החלטה. ואמרו חכז"ל (שבת קמה:) אמור לחכמה אחותי את (משלי ז, ד), אם ברור לך כאחותך שהיא אסורה תאמר ואם לאו אל תאמר, ובגלל זה נמנעתי מלדבר דבר בזה.

ד

נוסח אתקינו סעודתא

מה ששאל אם לומר בליל שבת קודש לסעדא בהדה. מי אנכי להשיג בנסתרות. וכפי הנראה בסידורים ובדבריהם הקדושים זלה"ה, משמע לומר בליל שבת קודש, בהדה, לשון נקיבה. וביום, בהדיה, לשון זכר.

והנני מברכו בכוח"ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים. והשי"ת יהיה בעזרו שיזכה לישב באהלה של תורה ועבודת השי"ת מתוך נחת והרחבת הלב, ויזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מבנו היקר שנעשה בר מצוה ומכל צאצאיו ויו"ח, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כחפצו הטוב וכלב ונפש ידידו דושת"ה באהבה רבה, מצפה לשמוע ממנו אך טוב כל הימים

הק' יואל טייטלבוים