שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קיב
~ סימן קיג ~
ב"ה, ירושלים ת"ו.
שלום וכל טוב סלה אל כבוד ידידי ש"ב הרב הגאון המפורסם, גן ההדסים, חריף ובקי טובא, אוצר בלום, בנש"ק מאלים ותרשישים, כש"ת מוה"ר צבי מייזעלס שליט"א אב"ד בבערגען בעלזען יצ"ו.
אחדשת"ה באהבה רבה, הגיעני מכתבו. ואשר כתב עוד לעשות היתר מאה רבנים כללי, כבר כתבתי לו במכתבי הקדום שאינני רואה בזה שום מקור להלכה, כי המאה רבנים צריכין שידונו בפרטיות בכל פעם על אותו הנידון, ואם לאו אין ממש בדבר, ובעל כרחינו צריכין רק לסמוך על עצם ההלכה כפי מה שהוא לדעת הפוסקים ז"ל.
ומה שכתב שהוא גדר שלא יטעו להתיר גם אחות אשתו. הנה אם לא יהיה נאסף בכל פעם היתר ממאה רבנים, אלא ממה שמונח מכבר אצל הבית דין היתר כללי, לא ירגישו בזה העולם, ועדיין יאמרו שיסוד ההיתר הוא עבור שחושבין נשותיהן למתות ר"ל, ולא יהיה בזה שום תיקון.
אבל מה שצריך לתקן בזה, הוא שבכל כתב היתר שיצא מהבית דין יהיה נכתב בפירוש, שאין להתיר על יסוד זה אחות אשתו, כאשר ראיתי בכתב היתר אחד שיצא מהבית דין בסאקמיר, שכתבו תנאי מפורש באותו הכתב שאין להתיר אחות אשתו, וזהו קצת תקנה.
אבל לעשות היתר מאה רבנים כללי שאינו מועיל כלל על פי הלכה, יש לחוש יותר לקלקולא, שיתפשט הדבר ויטעו רבים שגם זה נקרא היתר מאה רבנים. ואם יהיה אח"כ אופנים שאין להתירם בלי מאה רבנים, יסמכו על היתירים כאלו, כי יהיה נקבע הדבר שגם זה נקרא מאה רבנים, ובזמן הזה חיישינן אף לבית דין טועין כנודע, ואין לנו לחדש תקנות שיוכל לצמוח מהם קלקולים, וכל מה שאינו מועיל כלל על פי התורה הק' אינו אלא חוכא וטלולא.
ואינני אומר קבלו דעתי, אבל אנכי בעניי לא אוכל להצטרף למה שלא נראה בעיני כלל.
ויותר מזה מבואר ברמ"א ז"ל סימן י"ז סעיף ה' (הגהה שניה), שאין לשום בית דין ליתן שטר עדות לאשה מה שהעידו עדים לפניהם, אם אין באותו עדות כדאי להתירה, דחיישינן לקלקולא מבית דין שאינם מומחין. ואם בכתיבת עדות לחוד חיישינן, ק"ו במעשה רב של מאה רבנים, שיצא הקול שהוא היתרם של מאה רבנים, מה שאינו אמת כלל על פי הלכה. ושוב יטעו בזה רבים ויאמרו, כבר נעשה מעשה והתירו פרושים את הדבר, שגם זה נקרא היתר מאה רבנים. ואנו אין לנו רשות אלא מה שהוא על פי ההלכה, לא זולת. והכל יודעין שיש חילוק מעיקר ההלכה בין חרם דרבינו גרשום בזמן הזה לאיסור ערוה מדאורייתא.
גם מה שכתב להתיר יותר אחר י"ב חודש אם נאבד זכרן, אינו נראה לפענ"ד. כי סברא זו של אבד זכרן הוא מדברי רש"י ז"ל (כתובות כב: ד"ה באומרת) שכתב, אלו היה קיים היה בא. וכעין מה שכתב הרמב"ם ז"ל (הל' גירושין פי"ג ה"כ) במים שאין להם סוף. וכבר האריך המבי"ט (ח"א סי' קלה וסי' קפז) בסברא כזו, ולדבריו מה שאמרו חכז"ל ביבמות (קטו.) שמא ערק ואזל לעלמא, אינו אלא חששא דרבנן. וא"כ יש לצדד עכ"פ ולצרף זה לסניף. אבל בתשובות הב"י (דין מים שאין להם סוף, תשובה א, ד"ה על כן) האריך לחלוק על המבי"ט כנודע.
והחתם סופר באבן העזר חלק ב' סימן קל"ח (ד"ה והנה) כתב בעובדא דידיה, באחד שהלך כמו שנתיים ימים מביתו. והיה (החת"ס) מהרהר בעצמו, ואמר לולא אין לנו כח לדון באומדנא ולחדש היתר, הייתי אומר דבזמנינו לא שייך לומר דילמא ערק לעלמא, דאפילו ערק לעלמא הלא איכא בי דואר דקביעי בכל דוכתא, ויכול לכתוב ולהודיע ככה אירע לי וכאן אני נמצא וכדומה, ומה זו שתיקה. ושוב נתברר לו שאינו כן, ואמר ברוך שבחר בהם ובדבריהם של חז"ל וכל המהרהר אחריהם כאלו מהרהר אחר השכינה, יעיי"ש שהאריך. ובסימן קמ"ז (ד"ה אלא מ"מ) כתב שחלילה להגיס לב בהוראה לעשות סניף מדברי מבי"ט אלו. ולא הזכיר שם על איזה דברי המבי"ט כיוון, וכפי הנראה כוונתו על דברי המבי"ט שהבאתי לעיל, אע"פ כן הרבה גדולים מצרפין דברי המבי"ט הנ"ל לסניף.
אמנם כל זה אם יהיה שלום בעולם ויהיו דלתות כל המדינות פתוחות, שיהיה אפשרות לחלוף מכתבים עכ"פ ולהתברר מכל המחנות די בכל אתר ואתר מי ומי ההולכים שמה, ואם יהיה זה טרם כלות הי"ב חודש, יש מקום לעשות מזה סניף ולדבר מזה בהלכה. אבל אם ימשך הדבר עד אחר י"ב חודש כמו שהוא עכשיו, שדלתות כמה מדינות נעולות באופן שכמה מקומות שהרבה נדחי ישראל שמה אי אפשר לידע ולהוודע מהם שום אות או רמז ורמיזה, מה יועיל לזה הי"ב חודש, ואין נפקא מינה בהרחבת הזמן. אלא הנפקא מינה הוא במצב העולם.
ואם יעזור השי"ת שלא ימשך עוד הגלות כל כך, ויבוא המשיח טרם הי"ב חודש, אזי כל מה שאנו חושבין עכשיו על אחר י"ב חודש הוי הלכתא למשיחא.
וכללו של דבר, אין אנו יכולין עתה לדון ולהגיד החלטה לדינא על אחר י"ב חודש, כי אין אנו יודעין המצב שיהיה אז, ואנחנו לא נדע מה יולד יום. ואם נמצא לפעמים בפוסקים כעין זה לדינא, אין זה אלא בזמן שעולם כמנהגו נוהג, לא כן עכשיו כמובן. ואם ח"ו נצטרך עוד לדון בהלכה זו אחר י"ב חודש, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ונדבר אז כדת מה לעשות, אבל לא להיות מגיד מראשית אחרית מה לעשות אחר י"ב חודש.
והשי"ת ירחם על פליטת עמו ישראל, ונזכה לישועה ולרחמי שמים, ולראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
והנני ידידו דורש שלום ת"ה באהבה רבה
הק' יואל טייטלבוים