שו"ת דברי יואל/חושן משפט/סימן קכח

ב"ה, ר"ח תמוז תשט"ו, לונדון יצ"ו.

בענין רבנים ודיינים בורים שאינם הגונים ואין להם שום ידיעה בתורה הק'. הדבר ברור בשבת קל"ט ע"א שכל פורעניות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל. ועוד שם, אין הקב"ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל. ועוד שם, מאי דכתיב (ישעיה יד, ה) שבר ה' מטה רשעים וכו', אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור. ובסנהדרין דף ז' ע"ב, כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה בישראל ועתיד הקב"ה ליפרע ממעמידן.

וברמב"ם פרק ד' מהלכות סנהדרין הלכה ט"ו, מי שאינו ראוי לדון מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון, שעבר ראש גלות ונתן לו רשות או שטעו בית דין ונתנו לו רשות, אין הרשות מועלת לו כלום, עד שיהא ראוי, שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו.

ובשו"ע חו"מ סימן ג' סעיף ד' הזהיר לאדם חכם מלישב בדין עד שידע עם מי יושב, שמא ישב עם אנשים שאינם הגונים ונמצא בכלל קשר בוגדים, לא בכלל בית דין. הרי, דאף כשיש שם חכם, אם מצטרף עם אנשים שאינם מהוגנים אינו בכלל בית דין, אלא קשר בוגדים.

והמהרש"א שאמרתי לו, הוא במסכת סוטה דף מ' ע"א ד"ה ותו רבי אבהו, וז"ל ראיתי גודל הסיבה בזה שהבע"ב המה הממנים ומבררים להם ראש כפי רצונם וכו', אבל מן הראוי שהלומדים והרבנים בעצמם יבררו להם ראש, כמו שהיה בדורות הראשונים, יעיי"ש.

והנה בעניני ממונות, עדיין י"ל דשכקבלו עליהם יכולים לדון, כמו שכתבו הפוסקים, דהלא על ממונם יכולין לוותר וממון ניתן למחילה, ואם קבלום עליהם לדון על ממונם הרי מחלו על אופן זה. אבל בעניני הוראה וגיטין וקידושין וכדומה, שאין ביד הציבור למחול על התורה הק', אם קבלו מי שאינו יודע או אינו הגון ומהפך דברי אלקים חיים, בודאי שאין בקבלתם כלום, ואינם אלא מכשילים את הרבים בהפרת דת תורה הק', וגרע ממקדיש בעלי מומים למזבח, וה' ירחם.

והרבה יש לדבר בזה עוד ולהביא מדברי חכז"ל והפוסקים, אלא שלא אוכל להאריך פה על הדרך מרוב טירדה, אבל די גם במה שהבאתי.

והשי"ת יזכינו להרחיב גבול הקדושה ולהגדיל תורה ולהאדירה, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בשמחת ציון וירושלים בב"א.

באתי על החתום א' דר"ח תמוז התשט"ו לפ"ג, פה לונדון יצ"ו

הק' יואל טייטלבוים