ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן סו

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־14:07, 14 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "סו והנה הנגררים אחרי הציונים אומרים עוד שמה שבאים הרבה אנשים לארץ ישראל ועוסקים בנטיעה ומתרבים הפירות על זה אמרו בגמרא (סנהדרין צח.) אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל ל"ו ח') ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו וגו', וזה שטות והבל גמור, דלא מיבעיא לפירוש ה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סו

והנה הנגררים אחרי הציונים אומרים עוד שמה שבאים הרבה אנשים לארץ ישראל ועוסקים בנטיעה ומתרבים הפירות על זה אמרו בגמרא (סנהדרין צח.) אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל ל"ו ח') ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו וגו', וזה שטות והבל גמור, דלא מיבעיא לפירוש השני שבמהרש"א שהכוונה שיהיה כמו שכתבו בפרק במה מדליקין (שבת ל:) דלעתיד אילנות מוציאין פירות בכל יום, וזה ודאי הוי נס גמור ושינוי הטבע, ואין לך קץ מגולה מזה.

אלא אף לפירוש הראשון על כל פנים הוא כמבואר בגמרא (כתובות קיב.) דחזי ר' יהושע בן לוי להאי קטופי דקיימי כי עיגלי ואמר עגלים בין הגפנים, ואמרו שם ארץ מצרים משובח מכל הארצות שבעולם וצוען משובח מכל ארץ מצרים וחברון הגרוע מכל ארץ ישראל עדיף שבע פעמים מצוען מצרים ובית סאה עושה שבעים כורים. עוד כמה ענינים חשבו שם בגמרא שהיו משונים פירות ארץ ישראל מבכל העולם באופן נפלא, וכמו שאמרו (סוטה לד:) גם על הכתוב בפרשת שלח (במדבר י"ג, כ"ג) ואשכול ענבים אחד שהיה פירתיה משונה והיה בו משא עצומה כל כך שאי אפשר לשער זה עכשיו.

ואם יחזור כל זה כמקדם על דרך שכתב הרמב"ם (סוף הלכות מלכים פי"ב ה"ה) שבימות המשיח יהיו כל המעדנים מצויין כעפר זה סימן לגאולה אבל מה שהוא בדרך הטבע כמו בכל העולם שלפי מה שמרבין בנטיעה מתרבין הפירות ואין בזה שום סימן לגאולה, אלא אדרבה כיון שרובא דרובא מהנוטעין נטיעות אינם מקיימים בהם מצוות התלויות בארץ, גם לא מצות שביעית, המה בעונותינו הרבים מרחקין את הגאולה. ובודאי שטוב וטוב היה יותר אלו לא היו נטיעות ופירות כאלו שעוברין בהם על מצות התלויות בארץ, שבזה מטמאין את הארץ ומרחקין את הקץ.

ובמדרש איכה (בסוף הפתיחה) אמר [רבי זירא] כמה היא חצופה ארץ ישראל שעדיין עושה פירות על שם שמזבלין יעיי"ש, שאין הקדוש ברוך הוא משנה הטבע. ובגמרא (ע"ז נד:) הרי שגזל סאה של חטין וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח, אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. והיינו דאמר ריש לקיש אמר הקדוש ברוך הוא לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותו בעל כרחי, ופירש רש"י ז"ל (שם ד"ה אלא) שאני יוצר [הוולד] על כרחי [ומולידין] שהרי גזירה היא לפני שינהוג העולם כמנהגו יעיי"ש. וכן הוא בפירות הללו שמטמאין את הארץ.

ובטור אורח חיים (סימן ר"ח) בברכת על המחיה כתב ויש אומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה, ואין לאומרו שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים מצות התלויות בה. וכתב על זה הב"ח וזה לשונו תימה הלא קדושת ארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ, כי על כן הזהיר בסוף פרשת מסעי (במדבר ל"ה, ל"ד) ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה וגו' ואמר אם תטמאו את הארץ נמשכה הטומאה גם בפירותיה היונקים ממנה, וכבר נסתלקה השכינה מקרב הארץ אשר אני שוכן בתוכה ממש בגוף הארץ נסתלקה מפני הטומאה שטמאתם ונמשך מזה כי גם כן אנכי מסלק שכינתי מתוך בני ישראל, כי עד עתה היכל ה' המה היו בני ישראל לפי שהשכינה היתה שורה בקרבם ממש, ועתה באכלם פירות היונקים מטומאת הארץ נסתלקה השכינה, כי כשהטומאה נכנסת עם אכילת פירות בתוך בני ישראל יוצאת כנגדה הקדושה מקרב ישראל, ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו נזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה, עד כאן לשונו הקדוש.

ומבואר בזה שעל ידי העבירות מטמאין את הארץ ואת פירותיה שמטמאין את ישראל באכילתם ומסלק הקדושה ועל זה אנו מתפללים ונאכל מפריה ונשבע מטובה שיהיה באופן שנהיה נזונים מהפירות מכח הקדושה, לא ח"ו בהיפך. המתבונן בזה בלשונו הקדוש של הב"ח ז"ל לא יסתפק אם יש בזה סימן לגאולה. אמנם הברכה על דרך שהבאתי לעיל מדברי הש"ס וכמו שכתב הרמב"ם שיהיה בזמן ביאת המשיח הלואי שנזכה לזה במהרה.