ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן סא
סא
ועל כל פנים זה ודאי שמה שאמרו בירושלמי שבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד יש לו ב' פירושים, או שהפירוש הוא שיבנה אחר ביאת המשיח טרם שיתפשט מלכות בית דוד או לפי דרך התוס' יו"ט צריך לומר שיהיה כמו בימי רבי יהושע בן חנניא שגזרה המלכות לבנות בית המקדש בעודם בגולה תחת מלכות הרשעה שלא היה עדיין שום רמז ורמיזה של גאולה וביאת המשיח, כי מעת רבי יהושע בן חנניא עד עכשיו בעונותינו הרבים יצאו מה שיצאו ועדיין בן דוד לא בא, ועל כרחך היה דעת אותו המאן דאמר בירושלמי לחוש על זה דכיון שבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד לכן יוכל להיות עוד שיתרמי כמו בימי רבי יהושע בן חנניא שיגזרו מלכות הרשעה לבנות בית המקדש ואין בזה שום רמז של גאולה. ובמלאכת שלמה על המשניות כתב שבירושלמי עצמו מתמה אחר כך וחולק שפירש במה שאמר ודם ענב תשתה חמר דהיינו ביאת המשיח דמלכות בית דוד קודמת. ועל כל פנים הרמב"ם לשיטתו שכתב שעכשיו אין יודעין האיך לבנותו שפיר כתב מסימני המלך המשיח שיבנה בית המקדש שהרי כתב שהמלך המשיח יהיה חכם יותר משלמה ונביא יותר מכל הנביאים קרוב למשה רבינו ע"ה כמבואר בהלכות תשובה, ואם כן יתבארו על ידו כל הספיקות ויוכל הוא לבנות בית המקדש.
ובסוכה דף מ"א גבי יום הנף כולו אסור, מאי טעמא, מהרה יבנה בית המקדש. והקשו שם רש"י ותוס' הא אין בונין ביו"ט ובלילה, וכתב המאירי דחיישי לבית דין טועין, כוונתו גם כן דחשו שמא יארע כמו בימי רבי יהושע בן חנניא ויהיה כל הבנין על ידי טעות, אבל שם אינו אלא הוה אמינא בעלמא כי למסקנא דמסיק דרש והתקין אין צריך עוד לזה. ובלאו הכי הלא רש"י ותוס' והרשב"א והריטב"א כולם כתבו התירוץ שלכן אפשר שיבנה ביו"ט ובלילה, בשביל שבנין העתיד יתגלה ויבוא משמים בנוי ומשוכלל.
הגם שמה שכתב הרמב"ם שהמלך המשיח יבנה בית המקדש לכאורה הוא נגד זה שאמרו שהבית העתיד יבוא מן השמים בנוי ומשוכלל, והעיר כעין זה בתפארת ישראל על המשניות ריש מדות, וכתב דברים דחוקים, ואין להאריך. ובערוך לנר על מסכת סוכה שם דף מ"א הביא גם כן ראיות שיבנה בית המקדש לעתיד בידי אדם, והכריע דתרווייהו איתנהו, שקודם יבנו בנין ממש בידי אדם, ואחר כך יבוא הבית המקדש של מעלה לתקן הבית שנבנה כנשמה בתוך הגוף, וכמו שירד במשכן ובמקדש האש של מעלה בתוך האש של הדיוט שנבער בעצים. גם בייטב פנים הביא כעין זה מאיזה ספר, אבל מספיק רק לתרץ שלא יהיה סתירה מדברי חכמינו ז"ל במדרש שיבוא בנוי ומשוכלל מלמעלה. אבל דעת רש"י ותוס' אי אפשר ליישב בהכרעה זו שהרי כתבו שבשביל כן אפשר שיהיה נבנה ביו"ט ובלילה כיון שאינו בידי אדם, ואם צריכין שיהיה קודם בידי אדם אינו מתורץ כלל. ובערוך לנר דחק מהאי טעמא לבקש תירוץ אחר על קושיית רש"י ותוס' אמנם כיון שרש"י ותוס' והרשב"א והריטב"א נתכוונו לדעה אחת בתירוץ זה, אין להעלות על הדעת לחלוק עליהם וצריך למשכיני אנפשין לתרץ דבריהם.
ואף במקום שנוכל לחדש תירוץ שהוא לפי ראות עינינו מספיק יותר מדברי הראשונים ז"ל, חלילה לנו לחלוק על הראשונים ז"ל, כי נגד דעת הראשונים ז"ל בטלה דעתינו כאפס וכאין המוחלט. ובפרט שתירוצו של הערוך לנר בזה היא תמוה שכתב לתרץ על פי דברי התוס' בשבת דף צ"ה שהקשו דבנין ביו"ט יהיה מותר מטעם מתוך, מתוך שהותר לצורך גיבון, ותירצו דמדאורייתא באמת מותר רק מדרבנן אסור, וכתב על זה הערוך לנר שזה מבואר דאין שייך זה רק לר' אליעזר שם דסבירא ליה דמגבן חייב משום בונה, אבל לרבנן דסבירא ליה דאין במגבן משום בונה לא שייך גם כן מתוך, וממילא בונה אסור מדאורייתא. ובזה מיישב קושית הראשונים דלעולם בנין דלעתיד לא משום כך מותר דאתי בנוי מן השמים כי יהיה בנוי בידי אדם' ומכל מקום לא קשה הא אסור לבנות ביום טוב, דיש לומר דמה דאמרינן בשבועות שאסור היינו אליבא דחכמים, אבל לתירוץ זה אזיל רבי יוחנן בן זכאי בשיטת ר' אליעזר תלמידו דאין איסור בונה ביו"ט רק מדרבנן, ואם כן יש לומר דלצורך בנין בית המקדש דלעתיד לא גזרו. והנה זה אמת דאלו היינו אומרים שאין בבונה איסור מדאורייתא אלא מדרבנן לא קשה מבנין דלעתיד דאין שבות במקדש, אבל יסוד בנינו שכתב שזה מבואר דאין שייך זה רק לרבי אליעזר, דרבנן סבירא להו דאין במגבן משום בונה היא תמוה דהרי בהמגיד משנה פרק ח' מהלכות שבת הלכה ז' כתב שהכריע הרבינו חננאל ז"ל בראיות וכן כתב הרי"ף בתשובה, וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל שם דלא נחלקו הרבנן על רבי אליעזר אלא מהמכבד ואילך, אבל בהמגבן כולי עלמא סברי דחייב משום בונה ואין בזה פלוגתא. וכן פסק הרמב"ם בפרק י' מהלכות שבת הלכה י"ג להלכה דהמגבן הוא תולדות בונה, וכן החליט להלכה הפרי חדש באורח חיים סימן תצ"ה דמגבן אסור מן התורה משום בונה. הן אמת שיש ראשונים שסוברים דפלוגתת רבנן הוא אכולהו שבברייתא שם, אבל מה יענה להכרעת הרבינו חננאל והרי"ף והרמב"ם דלא סברי כן, והאיך יתרץ דברי הש"ס אליבייהו. ולתרץ דברי התוס' שאמרו שאין באיסור בונה ביום טוב אלא מדרבנן, מזה אדבר להלן. גם הוא דוחק גדול שיהיה איזה הוה אמינא בעולם שתקנת רבי יוחנן בן זכאי אינו אלא אליבא דרבי אליעזר ולא אליבא דחכמים כלל דאין הלכה כרבי אליעזר וכמו שהעיר בעצמו על זה שהוא דוחק גדול, אבל אין לנו לזוז מדברי רש"י ותוס' ושארי הראשונים ז"ל.
ולפענ"ד אפשר לומר דאף שבודאי הסדר הוא שיהיה נבנה קודם בידי אדם ואחר כך יבוא הבית המקדש של מעלה, אבל מכל מקום אי אפשר לידע בירור גמור באיזה אופן יהיה אחר ביאת המשיח כמו שכתב גם הרמב"ם בסוף הלכות מלכים, כי באמת הכל תלוי באיזה מדה וזמן שיהיה ביאת המשיח, וכמו שכתב הרמ"ק שמטעם זה אי אפשר לומר הלכתא למשיחא, מחמת שאין יודעין באיזו מדה יהיה. ובארץ החיים על תהלים מזמור ע"א כתב בדבר החלוקים שקודם יהיה ביאת המשיח ומ' שנים אחר כך יהיה תתה"מ ואחר כך בנין בית המקדש, כי זה רק אם יהיה קודם הזמן שאז יהיה לפי המדריגות, אבל אם יהיה בעתה יהיה תחיית המתים וביאת המשיח ובנין הבית המקדש הכל בפעם אחת יעיי"ש. ובודאי מה שמבואר בפירוש בתורה הקדושה אי אפשר שישתנה דלכן הוי הכופר בביאת המשיח ככופר בתורה הקדושה, אבל כל מה שהוא אחר כך בקבלה כתב הרמב"ם בפרק י"ב מהלכות מלכים שאי אפשר לידע האיך יהיה עד שיהיה. ולכן אפשר דאף שהסדר הוא שיהיה נבנה קודם בידי אדם, מכל מקום יש מציאות שיתמהר ויתקדם הבית המקדש לבוא טרם שיבנו מלמטה, וכמו שכתב בארץ החיים גם בשאר דברים שיוכל להיות שינוי מסדר המדריגות ויבוא הכל בפעם אחת. ולכן חששו חכמינו ז"ל לעשות תקנה גם שנראה סדר המדריגות לבנות קודם בידי אדם, גם יש לומר דמה שכתבו רש"י ותוס' דגזרי שמא יבוא בית המקדש של מעלה בשבת ויו"ט טרם שיבוא משיח הוא לפי ההוה אמינא שהטעם הוא משום גזירה וצריך לומר כן מחמת הקושיא שאי אפשר לבנות בית המקדש בשבת ויו"ט, אבל למסקנא שהוא דאורייתא ודרש והתקין, ואינו משום גזירה כלל, תו אין ראיה שיש סברא לומר שיבא קודם בית המקדש של מעלה, ומה שכתב שיבנו קודם בני אדם הוא לפי המסקנא. ובישמח משה פרשת בשלח על הכתוב תביאמו ותטעמו וכו' כתב קצת באופן אחר שהבית הראשון נגנז ויבוא קודם למקומו אותו הבית שנגנז ויתפללו שמה ישראל ואחר כך יבוא לשם הבית הבנוי ומשוכלל למעלה.