ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן מח
מח
ובפרקי דר' אליעזר (פרק מ"ח) שסוד הגאולה במצרים נמסר לסרח בת אשר וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם הלכו ישראל אצל סרח בת אשר ואמרו לה בא איש ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להם אין באותות הללו ממש. אמרו לה והלא אמר פקד פקדתי, אמרה להם הוא האיש שעתיד לגאול ממצרים, שכך שמעתי מאבא וכו' יעיי"ש. והובא זה בקצרה בתוספות (סוטה יג.), וכתבו לפי שכבר נכשלו על ידי בני אפרים שיצאו לפני הקץ לכן הלכו להתיעץ.
ומבואר מזה שאף משה ואהרן שהשכינה שורה על פניהם ועשו כל האותות לעיניהם, עם כל זאת אמרה סרח שאין בהם ממש עד ששמעה הסימן המקובל מהאבות, והלא לא אמרו להם משה ואהרן שיעשו מלחמה נגד המצריים או שום פעולה אחרת, אלא באו בשליחות מהקדוש ברוך הוא שישלח מכות נפלאות על המצריים, ועל ידי זה הוא בעצמו ישלח אותם אחר כך, כמבואר בקרא, ואם כן אין לך ראיה גדולה מזו לאמת דבריהם, עם כל זה אמרה שלא להאמין בגאולה מפחד מכשול של יציאה לפני הקץ, ואין לנו בזה דרך אחר אלא מה שמקובל מקדמאי, לא זולת.
ובגאולה העתידה אמרו חכמינו ז"ל במדרש תנחומא (פרשת אחרי סוף סי' י"ב) על הכתוב (ישעיה מ"ה, י"ז) ישראל נושע בה' תשועת עולמים, לשעבר לא היתה גאולה שלימה לפי שהיה על ידי בשר ודם, אבל לעתיד ישראל נושע בה', הוא בעצמו יגאלם ולכן תהיה תשועת עולמים. וכן אמרו (??) על הכתוב (ישעיה ל"ה, י') ופדויי ה' ישובון וגו' ואומר הכתוב (ישעיה ס', כ"ב) אני ה' בעתה אחישנה אני ולא אחר, ואין צריך להאריך כל כך בכמה קראי ומאמרי חכמינו ז"ל המפורשים בהדיא שהגלות והגאולה הם רק בידי הקדוש ברוך הוא והוא בעצמו יביא את הגאולה בקולי קולות כנזכר לעיל. ולא יוכל לחשוב שנעשה מעצמנו גאולה אלא הכופר בתורה ובאמונה, והזמן סתום וחתום ואין אתנו יודע עד מה. אבל דברי חכמינו ז"ל ברורים שעכשיו אין הדבר תלוי אלא בתשובה.
גם ראה הרמב"ם ז"ל מבואר ומפורש בקרא כנזכר לעיל ולכן בספר היד שדרכו לכתוב בקיצור נמרץ עיקרי הדברים שצריך לידע ולא רצה להעמיד יסוד הידיעה במלך המשיח על מופתים שהוא דרך שאפשר להביא לידי טעותים נוראים כנזכר לעיל. ובגמרא (תמיד לב.) שאמר ליה שטנא נצח, כתב שם בפירוש רבינו גרשום ז"ל, כלומר אל תתמה על זה שהשטן הוא נוצח שמתעה אותם ונותן להם גאולה ולבסוף יורידם לגיהנם, עכ"ל. והרי שהשטן מטעה שמביא גאולה. ולכן העמיד הרמב"ם ז"ל היסוד הראשון שיהיה הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וזה דרך בטוח כמבואר.
ואף שהביא גם בספר היד שיהיה איש פלאי שהרי כתב שיהיה בנבואה קרוב למשה רבינו ע"ה ועוד שאר ענינים פליאים, אבל עיקר היסוד העמיד על מה שכל ישראל יקיימו כל התורה כולה, הלואי שנזכה לראות זאת בעינינו במהרה. וזה הוא הסימן ולא זולת, ועל כן אחר שכתב הרמב"ם ז"ל שאינו תלוי במופתים סיים ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת וחוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים אין מוסיפין עליהם ואין גורעין מהם, כי אם נחשוב שתלוי במופתים אפשר להתפתות במה שמביא ח"ו איזה הוספה או גרעון בתורה הקדושה, וזה שכל ישראל יעשו תשובה ויחזרו לקיום כל התורה כולה טרם הגאולה הוא מבואר בתורה הקדושה ואי אפשר שישתנה.