ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן מא

מא

אבל האמת יורה דרכו שדברי הרמב"ם ז"ל אינם נוגעים כלל לפלוגתא דתנאי ואמוראי שבש"ס והוא ענין אחר מהתם שבזה הכל מודים, והוא מבואר בקרא לכל הדעות, דהנה במדרש תנחומא (פרשת בחקותי סוף אות ג') הפלוגתא היא באופן אחר, דיש שם שלש דעות, ר' יהודה סובר אם אין עושין תשובה אינם נגאלים, ורבי שמעון סובר דאף אם אין עושין תשובה כיון שמגיע הקץ מיד נגאלים, ורבי אלעזר סובר שאם אין עושין תשובה הקדוש ברוך הוא מעמיד להם מלך קשה כהמן ומתוך כך עושין תשובה.

ובפרקי דרבי אליעזר (סוף פרק מ"ג) הביא גם כן מימרא דרבי יהושע כמו שהוא בתנחומא שאם אין ישראל עושין תשובה אינם נגאלין אלא שסיים אחר כך ואין ישראל עושין תשובה גדולה עד שיבוא אליהו שנאמר (מלאכי ג', כ"ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא [וגו'] והשיב לב וגו' ומדסיים שאחר ביאת אליהו עושין תשובה גדולה מכלל שקודם ביאת אליהו עושין תשובה קטנה, כמו שכתבו חכמינו ז"ל שבת פרק כלל גדול (סח.) מכלל דאיכא קטן. וק"ז הישמח משה זלה"ה ביאר שקודם ביאת אליהו ומשיח יעשו תשובה תתאה ואחר כך תשובה עילאה ומתקיים בזה שניהם מה שאמר הקדוש ברוך הוא שובו אלי וגו' (זכריה א' ג'. מלאכי ג' ז') וישראל אומרים השיבנו ה' וגו' (איכה ה' כ"א) דהתשובה שעושין קודם ביאת אליהו ומשיח הוי בבחינת שובו אלי, ומה שעושין אחר ביאת אליהו ומשיח הוי בבחינת השיבנו ה'. וכעין זה כתב העקידה (פרשת נצבים) בשער המאה שתהיה שני פעמים תשובה, אחת קודם ביאת המשיח ואחר כך תשובה יותר גדולה, ופירש שם הכתוב (ישעיה נ"ה ז') יעזוב רשע דרכו וגו' וישוב אל ה' וגו', דלכאורה כיון שעזב דרכו הרע הרי עשה תשובה ומה אמר אחר כך וישוב אל ה' אלא שעזיבת דרך הרע בלבד אינו תשובה שלימה אלא שצריך אחר כך עוד תשובה יותר גדולה. ויש עוד כמה מאמרים בזה שמבואר ששני זמנים לתשובה, הא' קודם ביאת אליהו ומשיח שזה בחינת שובו אלי טרם התגלות המשיח ואחר כך ואשובה אליכם, ועוד יש זמן לתשובה על ידי ביאת אליהו ומשיח שכחם רב ועצום להחזיר את כל ישראל בתשובה וזהו בחינת השיבנו ה'. וברוב המקומות בדברי חכמינו ז"ל והראשונים ז"ל מבואר שאליהו יחזיר בתשובה כל ישראל טרם ביאת המשיח כאשר אביא להלן. גם ברמב"ם הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ב' כתב שאליהו יהיה שליח ליישר את העם ולהכין לבם. ויש מן החכמים אומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו, אלא שדעת הרמב"ם שיש פלוגתא בזה, ויוכל להיות שהמלך המשיח בעצמו יחזיר את כל ישראל לתשובה טרם שתהיה הגאולה ואחר כך יבוא אליהו להביאם לתשובה יותר גדולה.

ומקור הפלוגתא בזה יתבאר להלן,

אמנם הפלוגתא שבש"ס ומדרשים תנאי ואמוראי אם יהיו נגאלין אף בלי תשובה קאי על התשובה שקודם ביאת אליהו ומשיח, שבודאי רצון הבורא ברוך הוא, שיהיה שובו אלי ואחר כך ואשובה אליכם (מלאכי ג', ז'), שזה ודאי עדיף יותר, אך ישראל טוענין השיבנו וכו' ואחר כך ונשובה (איכה ה', כ"א), ובזה פליגי תנאי ואמוראי אם יש מציאות שיהיה התגלות אליהו ומשיח להעולם בלי תשובה, וכן מבואר ברש"י ז"ל שם (סנהדרין צ"ז ע"ב ד"ה בתשובה) על הא דאמר רב אין הדבר תלוי אלא בתשובה וזה לשונו אם כל ישראל חוזרין בתשובה יבוא, ואם לאו לא יבוא, וכן כתב עוד רש"י ז"ל אחר כך בדף צ"ח (ע"א) במה שנאמר (דניאל י"ב ז') וככלות נפץ וגו' תכלינה, אחר שתכלה גבורתם ויהיו שפלים למאוד תכלינה, אלו הצרות ויבוא משיח כדאמרינן (דברים ל"ב ל"ו) כי אזלת יד, והרי שכל פלוגתתם הוא על קודם ביאת המשיח אם יש מציאות שיבוא לשפלות הדור אף בלי תשובה, ועל זה אמרו חכמינו ז"ל לשון נגאלין, כי התגלות אליהו או משיח לבשר הגאולה זה בעצמו נקרא גאולה אף טרם עשותם שום ענין מהגאולה או קיבוץ גליות במעשה. וגדולה מזה כתב המהר"ל מפראג ז"ל בספרו נצח ישראל פרק כ"ד דלכן מושבעין שלא יגלו הקץ כי כאשר יגלו הקץ הרי יש כאן גאולה כי מי שידע זמנו לצאת כאלו הוא נגאל, והשם יתברך שם הגלות ולא יהיה נמצא הקץ קודם זמנו, ולפיכך אל יגלו הקץ, עכ"ל. ואם כן כל שכן כשיתגלה אליהו או משיח וידעו העולם שבא הגואל, שזה בעצמו נקרא גאולה, ועיין ברכות דף ט' ע"א דנקרא גאולה במצרים בלילה כיון שניתן להם אז רשות לצאת אף שלא היו רשאים לצאת אז אלא אחר כך ביום, וכעין זה הוי ביאת אליהו ומשיח לבשר הגאולה על כל פנים אתחלתא דגאולה אף טרם עשותם שום תנועה של גאולה, ופליגי תנאי ואמוראי על התחלה זו אם אפשר בלא תשובה.

גם יש לומר על דרך שכתב המהרש"א ז"ל בסנהדרין דף צ"ז (ע"ב) בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע דגם ר' יהושע סובר שיעשו תשובה על ידי מלך קשה כהמן קודם ביאת המשיח כמבואר שם בגמרא, אלא דהפלוגתא היא דמה שאמר רבי אליעזר דאך אם עושין תשובה נגאלין רצה לומר תשובה רצונית בלי הכרחת מלך קשה כהמן שזה חשוב יותר, יעיי"ש במהרש"א. וכיון שלא דברו בפלוגתתם אלא מתשובה רצונית יש לומר שלא דברו גם כן מתשובה שתהיה על ידי מלך המשיח, שגם זה אינה כתשובה רצונית לגמרי בזמן הגלות, וכמו שכתב הרמב"ם בלשונו הזהב שהמלך המשיח יכוף את כל ישראל לקיום התורה הקדושה, והוי זה גם כן כענין של כפיה, וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק חלק על המלך המשיח וזה לשונו ויהיה אותו המלך גדול מאוד וכו' וזכרו יהיה מלא הגוים יותר מן המלך שלמה, וישלימו אתו כל האומות ויעבדוהו כל הארצות לצדקו הגדול ולנפלאות שיהיה על ידו, וכל מי שיקום עליו יאבדהו השם יתעלה וימסור אותו בידו וכו' עיי"ש. ואם כן כל שכן שיהיה פחדו על ישראל והוי כעין הכרח לעשות תשובה. וכבר הבאתי מה שכתבו ז"ל שתשובה זו שאחר ביאת המשיח הוי בחינת השיבנו ה' ולא בחינת שובו אלי. גם בגרים הסביר המהר"ם בן חביב שהגרים שנתגיירו בשעת יציאת מצרים וערב רב עלה אתם בעת שראו גדולת משה ואהרן ונפל פחד היהודים עליהם אינם חשובים כמו הגרים שמתגיירים בזמן הגלות על ידי רצונם בלבד, ואם כן כיון שפלוגתת רבי אליעזר ורבי יהושע הוא אך על תשובה רצונית כמבואר למעלה, לא דברו מאומה מתשובה שאחר ביאת המשיח אלא כמו שכתבתי דפליגי אם יש מציאות שיבוא משיח אם לא יעשו תשובה קודם ביאתו בזמן ההסתרה ועומק הגלות בעונותינו הרבים. ומברייתות ומימרות אחרות בש"ס נראה דלא יעשו ישראל תשובה קודם ביאת בן דוד אף על ידי מלך קשה כהמן, וזה דרך הירושלמי וכנזכר לעיל, על כן לא הביא הרמב"ם מזה מאומה, שאינו מכריע בשום פלוגתא בכי האי גוונא כנזכר לעיל, שהרי כתב בהלכות מלכים סימן למלך המשיח שיכוף כל ישראל לקיום התורה הקדושה וחקיה ומדכתב שהמלך המשיח יכוף אותם לקיום התורה הקדושה, על כרחך שלא עשו תשובה טרם ביאתו, כי ביאת המשיח בלא תשובה היא פלוגתא בש"ס ולא אמר בזה שום הכרעה כאשר הבאתי למעלה דעת הרמב"ם ז"ל שדבר שהוא ביד הקדוש ברוך הוא בעצמו אין לו לומר שום הכרעה, אך סובר הרמב"ם ז"ל שאחר ביאת המשיח טרם שיעשה שום תנועה של גאולה או קיבוץ גליות בודאי מקודם יחזור כל ישראל בתשובה, ובזה אין שום פלוגתא והיא בברייתא שנשנית בירושלמי בסתמא ואינו תלוי בפלוגתא דתנאי והוא מבואר בקרא דושבת וגו' שאחר כך נאמר שם קיבוץ גליות וגאולה וביאתן לארץ.

ומבואר בגמרא פסחים דף ו' ע"ב דלא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בתורה אלא בתרי עניני אבל בחד ענינא על כרחך מאי דמוקדם מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר, ואם כן מבואר בקרא שהתשובה קודמת לכל כשיהיו עוד בסוף גלותן כמו שכתב ברישא דקרא והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה ושבת וגו' וסובר הרמב"ם ז"ל דכיון שזהו הבטחה מהתורה הקדושה אי אפשר להכחיש ולהיות בזה פלוגתא, ולכן נקט בהלכות מלכים שהמלך המשיח יביאם לידי קיום התורה הקדושה שזהו מילתא פסיקא אליבא דכולי עלמא, דממה נפשך לאותו המאן דאמר שעל כרחך יעשו תשובה עוד קודם ביאת המשיח בודאי יקיימו אז התורה הקדושה, אלא אף למאן דאמר שאפשר שיבוא בלי תשובה על כל פנים זה ודאי שהוא יחזירם בתשובה אחרי שכתב בהלכות תשובה אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, ועל כרחך כוונתו גם כן על אחר ביאת המשיח כמו שכתב בהלכות מלכים וכוונתו על עצם הגאולה שאף אחר ביאת המשיח לא יהיה גאולה בלא תשובה אלא שודאי המלך המשיח השפעתו מרובה בכח אלוקי להחזיר בתשובה וזה הוא בחינת השיבנו ה'.

וכבר הבאתי לעיל דעת הראב"ד (בפירוש המשנה עדיות פרק ב' משנה ט') שאף אחר ביאת המשיח לא יבואו לארץ ישראל טרם שיעשו תשובה ויהיה הבירור בזה אחר שיתקבצו במדבר והרמב"ם לא נחית לפרט הענינים באיזה אופן יהיה אחר ביאת המשיח כמו שכתב בהלכות מלכים שאי אפשר לידע כל זאת. אבל זה ברור שלא יהיה כלום בלא תשובה.