ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן מב

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־20:45, 14 בדצמבר 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  << סימן מא מאמר שלוש שבועות סימן מג >>

~ מב ~

והודיע לנו הרמב"ם ז"ל דבר גדול אף שבאמת לדינא אין נפקא מינה לנו לידע מה יהיה אחר ביאת המשיח כמו שכתב הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק י"ב הלכה ב') שלא להתעסק בזה לידע איך יהיו הענינים אחר ביאת המשיח, וממה נפשך כיון שסובר שזה הבטחה מהתורה הקדושה בודאי יהיה כן אף אם אנחנו לא נדע עכשיו מה יהיה אחר כך, אמנם דבר זה הוא הכרח גדול לידע עכשיו שלא יהיה מקום לטעות בגאולה של שקר, כי נחזי אנן, דממה נפשך אם כל ישראל יעשו תשובה ויקיימו את התורה הקדושה בכל חוקתיה ומשפטיה בודאי יהיה תיכף הגאולה, כמו שאמרו (סנהדרין צז:) כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, וכמו שאמר (שם צח.) משיח לר' יהושע בן לוי היום אם בקולו תשמעו (תהלים צ"ה, ז'), ואם עדיין לא עשו תשובה השריש לנו הרמב"ם ז"ל בהלכותיו שאי אפשר שיהיה גאולה, וכתב שזה מבואר בקרא והבטחה מהתורה הקדושה שהתשובה מוקדמת לגאולה.

ואם כן מי שחושב ההיפך, שיש מציאות לגאולה בלי תשובה, הרי הוא חושב נגד המבואר בקרא והוא כופר בתורה רחמנא ליצלן. והרמב"ם ז"ל כתב (פרק י"א מהלכות מלכים ה"א) דלכן מי שאינו מאמין בביאת המשיח או שאינו מחכה לביאתו הוי כופר בתורה ובמשה רבינו יען שהתורה העידה (דברים ל', ג'-ה') ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' והביאך ה' וגו' ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שאמרו על ידי כל הנביאים, עכ"ל. ואם כן קדימת התשובה שהיא קודמת לכל אלו הדברים המפורשים שנאמרו על ידי כל הנביאים הוא גם כן מבואר באותו הפסוק, והעידה התורה על זה כמו על ביאת המשיח.

ואין ספק שאין חילוק בין הכופר בהבטחה זו שאי אפשר לגאולה בלי תשובה להכופר בהבטחה של ביאת המשיח, ואדרבה הוא גרוע יותר, שכבר ביאר החתם סופר (בחלק יורה דעה סימן שנ"ו) שמעיקר הסברא אי אפשר לומר שהגאולה הוא אחד מעיקרי הדת שאלו היה ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם, וכדסבירא ליה לרבי עקיבא בעשרת השבטים שהם נידחים לעולם (סנהדרין קי:), האם מפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות שמים או לשנות קוצו של יו"ד אפילו מדברי רבנן, ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו. אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ושם נאמר גאולתינו האחרונה בפרשת נצבים והאזינו אם כן מי שמפקפק על הגאולה הלז הרי הוא כופר בעיקר האמנת התורה, יעיי"ש שהאריך בדברים ברורים. ומכל שכן הכופר בהבטחה זו שבאותו הקרא שאי אפשר לגאולה בלי תשובה שמלבד שכופר במה שמבואר בקרא, גם עצם הענין ליקח לעצמו גאולה ומלוכה טרם הגיע עת הקץ הוא ענין של כפירה רחמנא ליצלן.

וכבר הבאתי לעיל דברי המהר"ש יפה (ביפה תואר מדרש רבה שה"ש ב', י"ח) שכתב במה שאמרו חכמינו ז"ל (שם) על בני אפרים לא האמינו באלקים, דאף שלא היה אלא טעות שלפי חשבונם נשלמו הארבע מאות שנה והאמינו בדברו ובטחו בישועתו לפי דעתם, מכל מקום כיון שלא מצאו חזון מה' לא היה להם לעשות גאולה בזרוע בשר, דמדלא מצאו חזון מה' היה להם לידע שטעו. וכן כתב שם על העליה בחומה דכיון דה' פזרנו אין לנו רשות להתקבץ עד יקבצנו ה' על ידי משיח, והוא קל וחומר בן בנו של קל וחומר בגלות האחרון הזה שאין אתנו יודע עד מה, וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל באגרת תימן דכיון דאף בגלות מצרים שמבואר החשבון ארבע מאות שנה מכל מקום נעלם מאתנו החשבון ולא ידענו אלא ממה שבא משה ואהרן ואמרו פקוד פקדתי, מכל שכן בגלות הזה שפחדו הנביאים וחרדו מרוב אריכתו, ומבואר בדניאל שהוא סתום ונעלם שאי אפשר לנו לידע מאומה עד יום התגלות המשיח.

ובמדרש רבה (דברים פרק א' סימן י"ט) מהו (דברים ב', ג') פנו לכם צפונה, אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו [וכו'], המתינו עד אשר מלך המשיח יבוא ויקיים (תהלים ל"א, כ') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. עוד אמר שם (סימן כ') אחר כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עד מתי משועבדים אנו בידו, אמר להם עד שיבוא אותו היום שכתוב בו (במדבר כ"ד, י"ז) דרך כוכב מיעקב וגו'. אותה שעה אני מופיע מלכותי ואמלוך עליכם שנאמר (עובדיה א', כ"א) ועלו מושיעים בהר ציון וגו', וכן הוא במדרש רבה (פרשת וירא פרשה נ"ו סי' ב'), וירא את המקום מרחוק אמר ר' יצחק עתיד המקום לירחק מבעליו, ולעולם, תלמוד לומר (תהלים קל"ב, י"ד) זאת מנוחתי וגו' לכשיבוא אותו שכתוב בו (זכריה ט', ט') עני ורוכב על חמור.

גם במה שאמרו בגמרא (ברכות לד:) אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות מבואר שעל כל פנים חירות משעבוד מלכיות תלוי רק בביאת המשיח, דהחולקין בזה לא פליגי אלא במה שסברי שגם שאר שינוי הטבעים המבוארים בקרא יהיה תיכף אחר ביאת המשיח, אבל במה שאמר שמואל בשיעבוד מלכיות בזה לא פליגי. וכן הוא לשון רש"י ז"ל (סנהדרין צא: ד"ה כאן לימות המשיח), כשיכלה השיעבוד. והרי שהחליט דכלות השיעבוד תלוי בביאת המשיח. ועוד בהרבה מאמרים בדברי חכמינו ז"ל אין מספר מבואר בדבריהם שלא תהיה גאולה וחירות משעבוד מלכיות עד ביאת המשיח אלא שאף אחר ביאת המשיח לא יהיה שום גאולה בלי תשובה.