שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כו
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
~ סימן כו ~
סימן כו ב"ה, ל"ג בעומר תשכ"ב
שוכט"ס לכ' ידידי הרב הה"ג החסיד המפואר, המאור הגדול לממשלת התורה, חובר חיבורים מחוכמים, כש"ת מוה"ר ישעי' אשר זעליג מרגליות שליט"א.
אחדשת"ה, מכתבו הגיעני בדבר נשואי נכדו נ"י שרוצה לעשות בר"ח סיון, אלא שעומד לנגדו עבור מנהגו שלא להסתפר עד ערב שבועות כמ"ש האריז"ל
הנה זה ודאי כי הנוהגים בשיטה זו שלא להסתפר עד ערב שבועות, כש"כ שלא לעשות אז נישואין. וז"ל הב"ר בסי' תצ"ג, בענין נישואין נהגו בכל המקומות איסור, אבל בתספורת יש מקומות שנהגו איסור ויש מקומות שנהגו היתר, והובא גם במג"א סימן תצ"ג ס"ק ב' על הימים שמיום ל"ג בעומר ואילך, דלדידן דנוהגים איסור תספורת אסור ג"כ לישא יעיי"ש. ובאמת שנישואין הוא ק"ו מתספורת.
ובחודש תמוז בחצי חודש הראשון אין שום מקור להקפיד ואין לחוש בכה"ג.
וע"ד החשבון אי איתרמי לעשות חופת נדה, הגם שנוהגים לכתחילה לחוש לדעת הרמב"ם (הלכות אישות פ"י ה"ו) להמתין עד שתטהר מ"ע אי איתרמי מילתא בכה"ג כבר העיד הרמ"א ז"ל באה"ע סימן ס"א סעיף ב' דעכשץ המנהג שלא לדקדק ואין ממתינין, וסיים ומ"מ טוב להודיע להחתן שהיא נדה, וכתב הב"ש סימן ס"ד סק"ה דהיכא שמודיעין להחתן זה תקנה אפילו לדעת הרמב"ם, וא"כ אין שום חשש עוד. ויש גפ תקנה פי הרמב"ם לשיטתו סובר כי סרוכה היא היחוד מה שמייחדין אותם בפני עדים, וא"כ אין קפידא של הרמב"ם אלא על היחוד, וזה אפשר לעשות בעת שתגיע לטהרתה לייחד אותם אז בפני עדים, אלא שמעת הנישואין עד ימי טהרתה צריכין שמירה מלהתייחד כמבואר בשו"ע אהע"ז סימן כ"ב ובשו"ע יו"ד סימן קצ"ב. והמנהג בעת שעושין היחוד בימי טהרתה לקדש אז עוד הפעם בפני שני עדים, ויש טעמים בכ"ז אלא שלא אוכל להאריך, ובקושי גדול לקחתי את העת להשיב לו עכ"פ בקיצור נמרץ מה שנוגע לדינא.
והשי"ת יהי' בעזרו וירפאהו ברפו"ש וגמורה על כל אבריו וגידיו, וכאשר נתרפאו כל ישראל בזמן מתן תורתינו ועמדו על רגליהם רגל ישרה, כן יעזרהו השי"ת בכל דרכיו ועניניו, ויזכה לשבוע רב תענוג ונחת מכל צאצאיו ויו"ח, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר אדוקה נפשו וכלו"נ ידידו דושת"ה באה"ר
הק' יואל טייטלבוים