שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כט
סימן כט
ב"ה, ד' דסליחות תשכ"ד שלו' וכמ"כ אל כבוד ידידי ש"ב הה"ג ותיק מלא עתיק החסיד המפואר בנש"ק כש"ת מוה"ר מאיך צ"ון שליט"א, האב"ד דק"ק טעטש וכעת בטאראנטא יצ"ו.
אחדשה"ה באה"ר, הגיעני מכתבו, והנה ראשית דבר אברכי ברפו"ש וגמורה ויתחזק ויתאמץ בכל כחו וגופו להיות בריא וחזק לעבודתו ית"ש, ויזכה ללמוד וללמד בבריות גופא ונהורא מעליא עדי זקנה ושיבה.
א
ומה שאינו רשאי עכשיו להתפלל לפני התיבה ולהיות בעל תוקע בשביל פקודת הרופאים, אל ידאג מזה מאומה שבכזה אמרו חכז"ל (ברכות ו' ע"א) חשב לעשות מלוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, וכיון שאמרו חכז"ל בזה הלשון מעלה עליו הכתוב, הרי דזה מעלה גדולה יותר מכל המעשה. ואין זה דומה למה שאמרו בסוכה (דף כ"ח ע"ב) משל לעבד ששפך לו קיתון של מים, דשם מיירי בענין שעפ"י דרך הטבע אין יורדין כלל גשמים טרם רביעה ראשונה שהוא באמצע חשון, וא"כ הוי הוראה מן השמים בכוונה לבטל מהמצוה, משא"כ בשאר ענינים ששכיחים ע"פ הטבע.
ב
מה ששאל בטעימה לפני תקיעת שופר אם לעשות קידוש, יש בזה חילוקי דיעות, ויותר נכון לעשות קידוש והשי"ת יכתבהו וירחמהו לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, ויזכה לשנה טובה ומבורכת ברו"ג לעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב מתוך נחת והרחבת הלב, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמאתן בביגו"צ בב"א.
והנני ש"ב ידידו דוכתיה באה"ר מברכו בכל עניניו
הק' יואל טייטלבוים