על הגאולה ועל התמורה/סו
~סו~
ובזה אפשר להסביר הענין, דלכאורה למה באמת יעשה השם יתברך ככה להטריח כל אלה הנביאים ללא צורך. אמנם אפשר דהסיבה והטעם שישלח ה' את נביאיו יהיה כדי לנסות את ישראל אם יעמדו באמונתם שלא לשמוע בשורת הגאולה עד שישמעו מפי הקב"ה כביכול בכבודו ובעצמו שיבוא לנחמם, ואז יאמינו ויתנחמו.
והצורך היה לנסותם בכל זה, לפי שכבר נכשלו בדורות הקודמים לפני ביאת המשיח במנהיגים לא טובים, והאמינו לגאולות שקר, ופירשתי בספרי ויואל משה (מאמר שלש שבועות, סימן קנ"א) דאמרו ז"ל (יבמות קב.) אפילו אם יבוא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו, ולכאורה אינו מובן, למה אמרו חז"ל בלשון זה על אליהו שאין שומעין לו, כיון שהוא היפך ההלכה והאמת וא"א שיאמר אליה היפך ההלכה, והוה ליה למימר שאפילו אליהו לא יאמר אין חולצין בסנדל, ומדוע השתמשו חז"ל בלשון זה אין שומעין לו, שאין זה לכבודו של אותו צדיק, ואי אפשר שיהיה במציאות כלל. אבל האמת הברור, שידעו חז"ל שאליהו לא יאמר היפך האמת והיפך ההלכה המקובלת, אבל חששו שמא יהיה איזה גדול הדור שיטעה בזה, ויטעו כל העולם אחריו מחמת גדלו לשמוע אליו אף במה שהוא היפך האמת, לכן הזהירו אותנו חז"ל שהיפך האמת אין לשמוע אפילו לאליהו, ומדוייק שפיר לשון הגמרא.
ולכן, בעת הגאולה, כשתתרבה הדעת ויבואו ישראל להשגה אמיתית, אז ידעו ויבינו שכל הצרות שבאו עליהם בעיקבא דמשיחא היה בשביל שהאמינו בהמתעים, ומדה כנגד מדה ירצה ה' לנסותם, וישלח להם השי"ת אלה הנביאים לנסותם אם יעמדו בנסיון שלא להאמין נגד הקבלה שהקב"ה בעצמו יגאלם כנ"ל.
ובאמת היה בכח השגת הנביאים לתרץ כל קושיותיהם של ישראל, אבל לא ישיבו להם כלום, כי אין הרצון שיקבלו דבריהם, רק לנסותם, ואחר כך יחזרו כל הנביאים והאבות הקדושים ומשה רבינו ע"ה ויאמרו להקב"ה שעמדו ישראל בנסיון וחזקים המה באמונתם ואינם רוצים להאמין רק להשי"ת, אז יאמר להם הקב"ה אני ואתם נלך לנחם את ישראל, שכבר הגיע הזמן לגאול את ישראל וראויים המה לזה. וכענין שהבאנו לעיל (סימן ל"ב) בהאי עובדא דתנורו של עכנאי (ב"מ נט:) שנעשו הנסים להורות וללמד דעת שאין להשגיח על אותות ומופתים, ואפילו על בת קול אם הוא נגד ההלכה המקובלת. ועכשיו בעוה"ר עושים להיפך, ומתפעלים להאמין גם בנסים שקריים שאין להם שום יסוד וממש.