על הגאולה ועל התמורה/צב
~צב~
ועוד טעם למנוע מלילך למקומות הקדושים שכבשו עתה, כי בעוה"ר נעשו על ידם מקומות ההם למקום כנופיא לפריצות בתערובות אנשים ונשים, וכנופיא למינים, וגם פוקרים בחילול שם שמים נורא ובחילול שבת בפרהסיא, והזהיר הכתוב (משלי א' ט"ו) שלא לילך בדרך אתם, פן ילכד במצודתם.
והעליתי בספרי ויואל משה (מאמר שלש שבועות, סי' ק"ט) במאמר הנ"ל (סי' פ"ג) דאסור לילך אל מקום ובית ועד שלהם אפילו אם הם אינם נמצאים שמה באותו הזמן, דמכל מקום אסור משום אמשוכי, והבאתי כן דעת המהר"ם שיק בתשובתו (או"ח סי' ד"ש) עיי"ש, והסברתי בטעמו על פי מה שכתב האלשיך הקדוש לפרש הפסוק (משלי א', ט"ו) בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם, שהזהיר הכתוב על שני דברים, שלא ילך בדרך אתם, ועוד יוסיף אזהרה שימנע רגלו מנתיבתם, אף כשאינו הולך אתם אלא רחוק יהיה בינו לבינם, מכל מקום ימנע רגלו מאותו הנתיב, כי שמא פתאום רגליהם לרע ירוצו שם וילכד במצודתם.
וכעין זה פירש האור החיים הק' בפירוש ראשון לציון על נ"ך במשלי שם, מנע רגלך מנתיבתם, בדרך המיוחד להם שהם רגילים בו, מנע רגלך ממנו, שמא תפגע בהם וכו', ולזה הזהיר שימנע רגלו מאותו הנתיב, ואפילו אין החוטאים בו, עכ"ל הק'. ובעוה"ר נהיתה למקום התוועדות לאלפים מינים ופרוצים. ואפילו אם נאמר שיהודים שומרי תורה ומצות יהיו נזהרים שלא לילך יחד בחבורתם ובאותו הזמן שהמופקרים נמצאים שמה, אבל כבר אמר שלמה המלך ע"ה והזהיר שבכל אופן ואופן איכא למיחש פן ילכד במצודתם, כי רגליהם לרע ירוצו, וכמו שכתב האלשיך הק', ועוד דאם יתירו פרושים את הדבר יבואו גם אחרים להמשך אחריהם, ולא יהיו נזהרים בגדרים וסייגים ויבואו לידי התחברות ואמשוכי אחריהם.